* 1, פ"ע, — א) כמו פִּטֵּט, schnattern, schwätzen; babiller, bavarder; to prattle, to gossip: אמר לו מפני מה אתה מפטפט דברים בפני ת"ח (ר' שמעון לאיסי בן יהודה, אדר"נ יח). — ובסהמ"א: שלמית דהוה פטפטה שלם עליך שלם עלך שלם עליכון מפטפטת בדברים שואלת בשלום הכל (רש"י, ויקר' כד יא). — °ועל צפצוף הצפרים: צפרים שמפטפטין תמיד בצפצוץ קול (הוא, שם יד ד).