*, פ"ע, — דרך ברגליו בהשמעת קול פַּט-פַּט1, auf(treten); mettre le pied (sur le sol); to step forth: פעם אחת נפל דבר של מעשה ביניהן ולא היו יודעין להביא ראיה מן התורה חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט2 כנגדו (כנגד שמעון בן שטח) ואמר תן לי זמן ולמחר אני משיבך (מגי' תענ' י). ניטפל להן רבן יוחנן בן זכאי אמר להם שוטים מניין זה לכם (שתירש הבת עם בת הבן) ולא היה אדם שהחזירו דבר חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואומר וכו' (ב"ב קטו:, ודומה לזה במגי' תעני' א). — וּפִטְפֵּט ביצרו3, כבש את יצרו, הכניעו ונצחו: וכשמת אמרה להן סיפדו לזה שפטפט ביצרו יותר מיוסף (גיט' נז.). מבנות פוטיאל לו לאשה וכו' דאתי מיוסף שפטפט ביצרו (ב"ב קט :). שהיתה אשתו משתי משפחות משבט יוסף שפטפט ביצרו ובאה מצד אחר מיתרו שפיטם עגלים לע"ז (מד"ר שמות ז).
1 [זאת הוראתו העקרית של הפעל בשמושים המובאים כאן, שלא נתבארו מלשון פטפוטי הפה, הבאה תמיד לגנאי, ועדות מכרעת להוראת דריכה ברגלים היא בש"ע פַּטְפּוּט (עי' שם, הערה) במשמ' רגלים קטנות שמתחת לקדרה. אמנם גם פעל ב. פִּטְפֵּט זה, מקורו בחקוי הקול, קול הרגל הדורכת, ולפיה נקראו הרגלים pedes, ποδέ (השווה patte בצרפתית) אף בלשונות אחרות. ואין אף פטש (ממנו פַּטִּיש, עי' שם בהערה), בטש, אלא הרחבת אותו השרש. ועי' בהערות הבאות]
2 [ברור שאין כאן הכונה לפטפוטי מלים ריקות, אלא לדריסה ברגל כתנועה המורה על התנגדות, וכן בלשונות אחרות auftreten gegen.]
3 [גם צרוף זה אינו מתבאר כלשון פטפוטי דברים, אלא כלשון דריסה והכנעה כמו כָּבַשׁ את יצרו, שהרי אף כָּבַש, עקר משמעותו (כמו כָּבַס: דרך ברגלו. עי' הערת המחבר לערך כָּבַשׁ.]