ב. פֶּטֶם

*, ש"ז, מ"ר פְּטָמִים, — בתוך הצרוף, מָנָה פְּטָמִים, מנה בלי דיוק, באֻמדן1: דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סתוניות ושאר כל מי פירות של תרומה רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ורבי יהושע פוטר ורבי אליעזר מטמא משום משקה אמר רבי יהושע לא מנו חכמים שבעה משקים כמוני פטמים אלא אמרו שבעה משקין טמאים ושאר כל המשקין טהורין (תרומ' יא ב).



1 [הרמב"ם פרש: לא מנו חכמים שבעה משקין, באדם שמונה עקרין שריחן טוב כדי לפטם בהם מה שרוצה להשביח ולפטם שאין כוונתו באלה שמנה בלבד וכו'; והר"ש: כלומר אין חכמים מפטמין שמונין במיני בשמים שלהן שלא בדקדוק, ע"כ; ומעין זה יתר המפרשים. ואינו נראה, בפרט שאין להניח שלדעת הכל פטמים, מרקחים חסרי דיוק הם. אדרבה, הרוקח הוא סימן לדיוק במנין במשקל ובמדה. ואולם לכל הדעות פרוש הבטוי כמוני פטמים הוא: כבני אדם המונים בלי דיוק באמדן בלבד, ועל כן ברור שלא הֻכרה ואף השתבשה כאן מלה רומית, כמוני פטטום, putatum דבר משֹׁער, דבר שבאמדן, בלי דיוק.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים