°, ש"ז, מ"ר פִּטְפּוּטִים, —  שה"פ מן א. פִּטְפֵּט, דבור ריק, Geschwätz; bavardage; idle talk: לפי שהנגעים באין על לשון הרע שהוא מעשה פטפוטי דברים לפיכך הוזקקו לטהרתו צפרים שמפטפטין תמיד בצפצוף קול (רש"י, ויקר' יד ד). כי מרוב טורח הפטפוטים שהם מפטפטים הם מתבטלים לגמרי ולא ישיגו ללמוד לא תורה ולא נביאים וכתובים (אורח' צדיקים, שער התורה, קב.).