* 1, פיטמא, פֻּטְמָה, פִּטֹּמֶת2, פיטומת, ש"נ, — העִבּוּי, הכפתור שבראש הפרי3, Knöpfchen an d. Spitze d. Früchte; bouton au bout des fruits; button at the top of the fruits: עלתה חזזית על רובו (של אתרוג) נטלה פטמתו4 נקלף נסדק ניקב וחסר כל שהוא פסול (סוכ' ג ו). שרשי השום והבצלים והקפלוטות (מצטרפים) בזמן שהן לחין והפיטמא שלהן בין לחה בין יבשה (עוקצ' א ב). הפיטמא של רימון מצטרפת והנץ שלו אינו מצטרף (שם ב ג). דברי חכמים אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של קישות ונוטעה והיא נעשית אבטיח אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של אבטיח ונוטעה והיא נעשית מלפפון, ר' יודה אומר עיקרו כלאים אדם נוטל מעה אחת מפיטמה של אבטיח ומעה אחת מפיטמא של תפוח ונותנן בתוך גומא אחת והן נתאחין ונעשין כלאים (ר' יודן בר מנשה, ירוש' כלא' א ב). העביר פטומתו כמחותך הוא (הבצל) (ר' בא בר ממל,  שם תרומ' ט ד). — ובסהמ"א: ואשר שאלת הא דתנינן לענין אתרוג ניטלה פיטומתו פסול הא פוטמת עם החוטם היא (שו"ת הגאו' מן הגני', גאוניקה גינצברג, 271). —  ב) פִּטְמַת הדד, Brustwarze; mamelon; nipple: איזהו סימניה ר' יוסי הגלילי אומר משיעלה הקמט תחת הדד ור' עקיבא אומר משיטו הדדים בן עזאי אומר משישחיר הפיטומת5 (נדה ה ח). — ובסהמ"א: דבתלמוד ארץ ישראל דמה ניטלה שושנתו ומשמעו כך וכפיטמה שלדד (שו"ת הגאו' מן הגניזה, גאוניקה גינצברג ב, 271). —  ג) כמו פְּטוּמָה: שכן כתיב זה מ' שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר מהו דבר, כשהיה מתאוה לאכול דבר והיה אומר בפיו אלולי היה לי פטמא א' לאכול מיד הי' נעש' לתוך פיו טעם פטמא (מד"ר שמות כה).