פָּיוּט
*, ת"ז, — כמו פָּעוּט, קטן klein, unmündig; petit, mineur; small (child), minor: ירדו לה בשיטת הפייוטות דתנינן הפייוטות1 מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין (ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' שמואל בר רב יצחק, ירוש' עירוב' ז ו).
1 [במשנ' גיט' ה ז), הפעוטות ובירוש' שם: אפיוטות] ובקטע כ"י משנ' מנק' גני', ביה"מ שכטר: אֲפַּיוֹטוֹת (גיט' שם).