* 1, שות"ז, מ"ר פְּעוּטוֹת2 או פָּעֹט, מ"ר פְּעֻטוֹת, — קטן, אדם שלא בגר עדין, שאין לו עדין זכיות אזרח במדינה, minderjährig, unmündig; mineur; minor: הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין (גיט' ה ז). מדבריו של ברבי נלמוד קטנה חולצת בפעוטות (ר' אמי, יבמ' קה:). — ושיטת הפעוטות, השיטה, הדרך הנוהגת בפעוטות: וירדו לה בשיטת הפעוטות דתנינן תמן הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין (ר' שמואל בר רב יצחק, ירוש' ה ט). — ובסהמ"א: ולמטלטלין אין הווה עדותו עדות בזמן שיהא ממכרו ממכר במטלטלין שאילו מקח מטלטלין פעוטות כבן שש כבן שבע כבן שמונה כבן תשע כבן עשר כל אחד ואחד לפי חכמתו ולעיניין עדות אפילו במטלטלין עד שיהא בן שלוש עשר' שנה ויום אחד (הלכות פסוקות לתלמיד רב יהודאי גאון, 115). ובסוף פרק האיש מקדש טב למיתב טנדו מלמיתב ארמלו פי' ר"ח טוב לאשה לישב באישות ואפי' בעלה כעור ופעוט מלמיתב ארמלו (ערוך ערך טנדו). לפי דברי השמחים ללא דבר פעוטות טועין בפשוטות (שבלי הלקט, תפלה כח). וגדולי ישראל לא היו חוששין למנהג להכות המן ואבירי ישראל יאותה להם למחות אף ביד הפעוטים והפעוטות שלא ינהגו קלות דעת בבית הכנסת כברחובות קריה (חמדת הימים ב ג, המגילה, עז.). — °ובהשאלה פָּעוּט, מ"ר פְּעוּטִים, קטן במעמד ובדרגה, gering; inférieur; inferior: אבוב שהיה אב לשרים גדולים זמר אנשים פעוטים3 אינו ערב להם אלא מחזירין עליו (ר"ח, יומא כ:). נחנו הפעוטים צעירי הצאן ראינו הצרות הגדולות המתרגשות בכל אשכנז (אגרת מהר"י סגל, הליכות קדם פאלק, אמשט', 80). אני הפעוט בן שמעון במורך (הקד' יהושע בן שמעון לעין משפט על התלמוד). — °ועל דבר שאין בו רוח חיים: אם מצד ההנהגה המעוטה הפעוטה העניה היא הנהגה גלותית (רמ"ק, אילימה, עין כל, תורה כו). ובקש ממני לחוות דעתי הפעוטה ולברר דברי מעלתו בשאלתו כדי שידעו הצדדים שעל זאת השאלה באתה התשובה (שו"ת חתם סופר חו"מ קכח).
1 [המחבר בסוף ערך אדם מנקד פָּעֹט, פְּעֻטוֹת, אך בכ"י במקומו הוא כותב פעוּט, בסימן שאלה, ואמנם נוהגת המלה בדבור בנקוד פָּעוּט. ואף אפשר שעקרה פָּעוֹט, מ"ר פָּעוֹטוֹת, כי צורה זו של מ"ר נוהגת ביחוד בשמות על משקל זה. ועי' פעט, הערה, פָּיוּט, הערה.]
2 [ובסהמ"א אף מ"ר פעוטים.]
3 בערוך ערך אבוב במקום זה: פחותים.