* 1, ש"ז, — שירה, שיר תהילה, Dichtung, Gedicht; poésie, poème; poetry, poem: שלא יאמרו דברי פיוטין הם כדי שידעו הכל שאמרו ברוח הקדש (מד"ר בראש' פה). — ובסהמ"א: ידענו כי אז מ' ר' סעדיה וזולתו מכל בני מזרח לא היתה להם ידיעה בחיבור החרזה ושיקול הפיוט (תשו' דונש על רסע"ג 105). שאתם יודעים שהשיר אינו ממלאכתי והפיוט איננו מעסקי (ר"י א"ת, הרקמה לריב"ג, 185). ולדעתי מלת עלמות2 א' בעלמות שיר שהוא פיוט בספר תהלות (ראב"ע, שפת יתר מא). ולדעתי הוא תחלת פיוט בדברי חשק או דרך משל שם פב. השמינית יש אומרים כלי ניגון יש לו שמונה יתרים או פיוט יש לו ח' נעימות (הוא, תהל' ו א). וכשישורר המשורר פיוט מן הפיוטים העבריים לא ירחיקוהו ולא ירע בעיניהם (פרוש רמב"ם לאבות א יז). עד שאמר דרך פיוט ובמליצת שיר שלשה ענינים (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, תרומה, עד.). כי במלאכת הפיוט לשונו ברור ושחוט (ר"י חריזי, תחכ' ג, 43). וכמה שבחים זכר שספר עליהם אומירוס הפייט בפיוטיו (תולדות אלכסנדר, ישראל לוי, קבץ על יד ב, יד). — °וביחוד שיר תהלה הנאמר בתוך התפלה בבית הכנסת: ואומר דברי שירות ותושבחות לפני הקב"ה וזוכרין אותותיו וחסדיו עם ישראל מקדם וכו' ופיוטין הרבה על אילו הדברים וכיוצא בזה בקול נגינות ובבתי חתנין וכלות (תשו' הגא' הרכבי ס,27). שאומרין פיוטין באבות ובגבורות ובכל תפלה ותפלה דלכל רגל ורגל מעניינו (בשם רב נטרונאי גאון, שבלי הלקט, תפלה כח). ואם רצה לומר במגן ומחיה פיוט כל מה שירצה יאמר (סרע"ג השלם ב קעו). וגם רבי אליעזר הקליר יסד כן בפיוט ארחץ בנקיון כפות (רש"י, יומא סז.).  וכן נאמר בכל מי שמכוין בתפילתו מהמתפללים בצבור ובעלי החזון בפיוטים החדשים למצוא חן בעיני בני אדם מבלעדי האל יתברך שאינה מקובלת אצל הבורא (ר"י א"ת, חו"ה, יסוד המעשה ה). ויאמר ר' אדונים כי הגאון אמר בפיוטיו מהוגד הגד ואנהה מן אהה ואני אשיבנו ידענו כי פיוטי כל אנשי מזרח כלם על זה הדרך גם רוב פיוטי אנשי מערב ומשפטם לבקש מלים זרות וקשות (ראב"ע, שפת יתר עד). עד שעשו פיטנים פיוטים ביום שמחת תורה (הוא, בראש' מו כג). והוא האריך להם בפיוטיו עד הצהרים עד דבקה לשונם לחכם עד למלקוחים (ר"י חריזי, תחכ' כד, 223). כדי שיהיו בתי הפיוטים מסודרים בפיהם (ר"י עראמה, יד אבשלום על משלי, חתימה, ד"ה והנה אנשי כנסת הגדולה).