פִּימָה1, ש"נ, — שמן, חלב, Fett, Speck; graisse; lard; fat, lard : כי כסה פניו בחלבו ויעשה פִּימָה על כסל (איוב יה כז). — ובסהמ"א: בהרבותי על כסל לעשות פימה בגידת הזמן, ט.. וזה כל האדם אשר בעפר יסודם אם לא ישכב וירדם והמקיץ משנת תרדמה ולא עשה עלי כסל פימה (צדה לדרך ד ד א, סביונטה קפה:). — ואמר המשורר: ירבץ במסבו לעשות פימה עלי חלבו וילך שובב בדרך לבו (יצחק בן ראובן, פחדתי מיצרי, שעה"ש 59). — ומ"ר °פִּימוֹת, ואמר המשורר: הבט שיבות יום זרקו בך כי המה לך צנים פחים וראה פימות הגוף שבו מחולש רקועי פחים (רמב"ע, תרשיש ה, 54).
1 [המחבר לא פרש. השבעים תרגמו לשון פֶּה, פום (πεϱιστόμιον), וכן חברו מנחם בערך פם, ובכוון זה מנסים אחדים מהפרשנים להתאים משמ' זו לפסוק, רש"י: פה שחלבו ועובי שמנו כפול על כסליו ונראין כמו פה. ראב"ע: יצטרך לעשות פימה על כסל להוציא החלב. רלב"ג: שעשה פיות על כסליו מרוב השומן. אבל אחרים פרשו כלשון שומן וחלב ממש. כך ת"י: ריטבא; וולג': arvina. דונש: ופתרון פימה לפי הענין יבלת חלב שמנה, ע"כ (המלים: או מכת חרב, בדברי מנחם , אינן אלא ט"ס עפ"י השורה הקודמת). ריב"ג: הקמטים שנעשים בבטן האיש השמן והאשה השמנה. וכן גם רד"ק ואחרים, וכן רב החדשים הגוזרים פּימָה (ת' פְּאִימָה) מן פאם, בערב' פָאמַ فأم, היה שופע שמן, ובאשור' פימ, בריא וחזק.]