° 1, ש"ז, מ"ר פיטנים, פייטנין, — כמו פַּיָּט, ביחוד מחבר פיוטים ששמשו לתפילה בבית הכנסת: צוארך בחרוזים אלו הן הפייטנים (מדר' שה"ש, גרינהוט, א י). ואם רצה לומר סליחות ופסוקים הרבה ממה שתקנו ראשונים ופזמונים ממה שתקנו פייטנים אומר (סדר רב עמרם השלם ב, קנז:). ומחמת חידוש הפרשה וחיבת המעשר ייסדו לו פייטנין קרובה מיוחדת (מחז' ויטרי, 445). ונסמך רב יצחק בר' יהודה ברבנות וכו' ומוסף על תורתו ועל חכמתו היה פייטן גדול (ראב"ד, ספר הקבלה). עד שעשו פייטנים פיוטים ביום שמחת תורה (ראב"ע, בראש' מו כג). ומגדולי תלמידיו (של ר' חנוך) היה ר' שמואל הנגיד אבן נגדאלה שהיה חכם גדול בתורה ובפלוסופיא ומשורר ופייטן גדול (ר' סעדיה אבן דנאן, מאמר על סדר הדורות, חמדה גנוזה, כט.). וגם משלנו בפרובינציא הגרנ"י והחרוזי והסולמי היו יותר מליצים ופייטנים גדולים בעריבות גדול מהלשון מהרמב"ם ומהרמב"ן (שו"ת בלמוד החכמות, 4). וכמו"כ לא יסדו הפייטנים לומר בר"ה ויוה"כ חי וקים (הרוקח, הלכ' ר"ה כא). ועמדו רבותינו הפייטנים ותיקנו את סדרם דרך כללות בקוצר (מהרי"ל, הלכות פסח). — ומשורר בכלל: כמו שאמר הפייטן יונה פותה הולכת במדבר רואה את הבר ואינה רואה את המכבר (ר' יונה, פי' אבות א ה). — ואף על משורר מהאֻמות: ובדו הפייטנים שהסרני מרננת בקול ערב ( ערוך ערך סרני). ראש הפייטנים היונים שמו הומירוס וספריו עד היום חשובים בין העמים ויש בהם שיחות וקטטות אלילים (ר"ב מוספיה, מוסף הערוך ערך מרום). והנה כבר בימי רבנו הקדוש מצאנו כי ר' אלעזר בר' שמעון היה פייטן (שד"ל, מבוא למחז' איטל' א, ו). — ואמר המשורר: אהה לשר וכו' אשר אם שר  בקרב הכסילים חשבוהו למו חזן ופיטן (יצחק אבן עזרא, פניני שיר, שעה"ש 161). עסקן בדברים ודעתן חקרן ופיטן כל דבריו כמיץ היוצא מן המעטן (יל"ג למיזס, שירי יל"ג ה, 125).