* 1, ש"ז, מ"ר פִּילִים, החיה הגדולה שביבשה, Elefant; éléphant; elephant: הערוד מין חיה הפיל והקוף מין חיה ואדם מותר עם כולם למשוך ולחרוש (כלא' ח ו). אם כן יטלטלו הזמורות מפני שהפילין אוכלין אותן (ר' נתן, ירוש' שבת יח א). הרואה פיל בחלום פלאות נעשו לו (ברכ' נו:). הרואה פיל קוף וקפוף אומר ברוך משנה הבריות (שם נח:). פיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי (רב אדא בר אהבה, ב"ב כב.). אפילו עורו שלגמל ועור שלפיל אינו כמדה הזאת (ר' איבו, מדה"ג דבר' ה יא, הסגלה). — ובסהמ"א: ויהי ככלותו לדבר וירכב וילך עם חילו חיל גדול מאד ועמו פילים רבים יודעי מלחמה ומחנה כבד מאד (יוסיפון, פרג, לט.). ועוד כי היה לו (לר"א הקליר) לעשות על חרוז אחר ולמה רכב על פיל ואותו לארץ יפיל (ראב"ע, קהל' ה א). שהרי לעולם לא ראה אדם בחלום לא דקל של זהב ולא פיל שנכנס בנקב המחט (ר"ש אלמולי, פתרון חלומות, כא). תחלה אאמין כי יעבר פיל בחור מחט (עמנו' פרנסיס, צבי מודח, 104). הפילים הם בהמות גדולות וכוחם גדול (צל עולם ו). ואלכסנדר מוקדון וכו' עשה אנשי אש בכלי נחשת בצורת איש ובהלחמו עם רוכבי הפילים הקריב אנשי האש נגדם והפילים שלחים החדק לבלע אותם ונשרפים (שם). — ואמר הפיטן: תקף המלך ורכב פילו הטוב והמבחור (ר' מנחם בר' מכיר, אודך כי עניתני, יוצ' שבת ב חנכה). — שפה אחת מזמתם לרכוב פילים כבהמתם (הוא, אין מושיע, זולת שבת ב חנכה). ואמר המשורר: הלא יביט לגודל איברי הפיל ולגבורת האריה אשר עצומים לארץ יפיל (רש"ט פלקירא, ראש' חכמה, 6). — °ושם לאחת מאבני השחמט, ואמר המשורר: והפיל בקרב הולך וקרב והוא נצב על הצד כאורב (ראב"ע, אשורר שיר, כהנא א, 157). והפילים הליכתם בשלש והסוסים לארבע רבעיהם (שם 160). ויתן חינו ולפניו שני פרשים נכונים סוסים מזויינים ושני פילים צופים מימינם ומשמאלם ושני רוקים משני עבריהם (בונסיניור אבן יחיא, מליצה על האשקק, בתוך ספר הצחוק להראב"ע, 45). ובתי הפילים אשר בם הולכים בלי מעד שלשה המה מטיבי צעד (שם 46). והפיל מפיל אימה והולך בכל צד שירצה באלכסון (מעדני מלך, יב:). ושם סוסים ברודים ואמוצים וכו' ופילים בענקים הגדלים במגדלים לגבר וחלשים (ר' שלמה מזל טוב, שיר של שחוק האישקאק, דבר' חפץ לאדלמן, ו). ופיל יעפיל להלחם ולעלות ועליו יתנו און וחורשים (הוא, שם). — °חֳלִי הַפִּיל, מין מחלה, התעבות העור וגדול הרגלים וכדו', שנהבת, elephantiasis: בחולי הפיל הוא תוספת בכף הרגל כמו שיקרה בהקרות הדליות שיתעבה כף הרגל וכו' ואמנם חלי הפיל הוא רע וימעט מי שיבריא (קאנון ג כב). חלי הפיל הוא שיתעבה השוק והרגל עובי יוצא מן הדרך הטבעי (פרוש אבן רשד על חרוזי אבן סינא). ואם (יקרה חלי הצרעת) משחורה נקרא חלי הפיל (נרבוני, ארח חיים, בצרעת, כ"י ביהמ"ד שכטר). רפואתה מהשחורה הנקרא חולי הפיל והאות שחרות הגוף ובטול החוש (שם). חלי הפיל הוא נפיחת השוק והרגל עד שידמו אל שוקי הפיל (שם, בחליי הפרקים).
1 גם בערב' فيل כבר בזמן קדום, ואעפי"כ אינו שמי, כ"א בא ע"י הלשון הפרסית. כך F. Hommel, Säugethiere, עמ' 24.
[גם בארמ' פילא, ובאשור' פִּילֻ, אך עפי"ר פִּירֻ. אפשר שהמלה נְפִילִים שבמקרא (בראש' ו ד, במד' יג לב) במשמ' ענקים היא צורה אחרת של אותה מלה, שכן חשבו גופות של פילים שנמצא באדמה (אף בא"י) לשרידי ענקים של דורות קדומים. אמנם בתקופת המקרא נקראו הפילים (המצריים) אף בשם המצרי הַב, הַבִּים (השוה שֶׁנְהַב, שֶׁנְהַבִּים, הוא eb במצרית, ומזה שם האי יֵב (Elephantine) שבמצרים, ואף אפשר שנקרא גלית הפלשתי איש הבנים (בהא שרשית) במובן זה של איש פילים, ענק, נפיל, כשם שקוראים בלשונות אחרות למינים גדולים של בעלי חיים Elephantenschildkröte, וכדו'. שן הפיל באשור' שִנִּ-פִּירִ, ובמבטא ארץ אשור סִנִ-פִּירִ, ואפשר שמזה המלה סְנַפִּיר, אם הוראתה הראשונה אף ל"שניהם" של פילי הים, עצמות הדגים הגדולים ששמשו אף הן בתעשיה הקדומה. ובארמ' שבתו"מ פִּיל גם במשמ' שן הפיל, כמדרש הפסוק השכבים על מטות שן (עמוס ו ד), שתרג' במד"ר (ויקר' ה ובמד' י): על ערסין דפיל.]