פִּיף

* 1, ש"ז, — רצועה (של צמר סרוק), מלל, Wollstreifen; bande de laine; strip of wool: פיף של צמר בשל פשתן אסור מפני שהן חוזרין באריג (כלא' ט ט). — ובסהמ"א: אחד הקולע חוטים ועשאן פיף או האורגן ועשאן אבנט וכיוצא בו (רמב"ם, כלים כב ג)



1 [ השוה את הערת לֶו אצל קרויס .Lehnw למלה זו. לפי זה אין פירושה עֵרֶב, ואין לגזר אותה מן היונ'. בסור' נמצא פִּיף במשמ' מין סמרטוט שקוף או בהיר.]

חיפוש במילון: