פִּיץ

°, ש"ז, שה"פ מן ב. פּּוּץ, — פתיחת פה ודבור, ואמר הפיטן: בתפלה יקדמוך בנים שובבים יום יום לדרשך בפיץ ניבים (רש"י, אז טרם נמתחו, סלי' צו"ג).

חיפוש במילון: