* 1, פייס, ש", מ"ר פְּיָסוֹת, °פְּיָסִים, — גורל, הגרלה, Les, Losen; sort, tirage au sort; let, allotment: וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס ארבעה פייסות היו שם וזה הפייס הראשון (יומא ב ב). אלו הן הממונין שהיו במקדש יוחנן בן פינחס על החותמות אחיה על הנסכים מתתיה בן שמואל על הפייסות (שקל' ה א). כיצד מפיסין וכו' והממונה בא ונוטל מצנפתו של אחד מהם והן יודעין שממנו פייס מתחיל (תוספת' יוה"כ א י). חותכין יבלת במקדש וכו' ר' יהושע בן לוי בשם בר פדיה מפני קלקול פייסות (ירוש' פסח' ו א). שמיני רגל בפני עצמו פייס בפני עצמו (ירוש' חגיגה א ו). — ובסהמ"א: זה שעל הפייסות הוא מפיס בין הכהנים בכל יום עד שיהיה כל איש עושה מלאכתו שזכה בה בפייס (רמב"ם, כלי המקדש ז ח). והאיש ששלם המניין אצל אצבעו הוא שיצא בפייס ראשון לעבודה (הוא, תמידין ומוספין ד ג). — ואמר הפיטן: תקנת פיס2 להם הוכנה פן יהדפו בריצתם בכבש (אתה כוננת, עבודה ליוסי בן יוסי, מחז' איטל' ב ריד:). הרים בפיס דשן הבערה התקינו מורים בהרף מהשכרה דת הפייסות ארבע קצבם וכו' גם לקטורת פייס ישלשו גורלה לתמוך כולה יחדשו (ר' משלם בר קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, עבודה, Elbog. Stud. 128). ארבע פייסות וכו' אז למזבחות ונרות פיס שני חדשים לקטרת פיס השלישי את פיס הרביעי למלות ולעלות מחצי הכבש נתחים להעלות (סדר עבודה לרב האי גאון(?),שם 133). נצבעו בפיס להשתיק מדון נעשים כמלאכי שלום לכבוד אדון (עבודה, שם 175). ובטלו הפיסות בצום המובחר (שמעון, איך אשא, מוס' יוה"כ). נועדו חצות לילה מעבירי דשן נצבו תת פיס ולא יהדפו וכו' סח פקיד גושו חדשים לקטרת סוד מצביעים בפיס (עבודת יוה"כ, מחז' איטל' ב, קל.). — ומ"ר °פְּיָסִים, בכנ' פְּיָסָיו: מגנים מפילי פיסיו קונים פר מנכסיו להזכיר עליו מעשיו ומעשה קרוביו וגיסיו (עבודה, Elbog. Stud. 173).
1 [מן הארמ' פֵּיסָא, ובסור' פֶּסָא, עי' ג. פיס, הערה. וכנראה אותה מלה היא פִּיסָא בארמ', פִּסַּת עפר, ששמשה גורל, וכן גּוֹרָל בעקרו אבן קטנה (עי' גּוֹרָל, הערה). במשנ' מנקד' כ"י קויפמן מנקד פַּיִיס, פְּיָיסוֹת, ובמשנ' ליוורנו פַּיָּס פַּיָּסוֹת, ובמחז' איטל' (מחז' איטל' ב, קל.) פָּיַס.]
2 כך הכתיב פיס ביוד אחת כאן, אבל אולי כך כתב שד"ל ונקד עפ"י הדקדוק, אבל בגוף הכ"י היה כתוב אולי פייס בשתי יודים.