ש"נ, מ"ר פִּיפִיּוֹת,— חֻדֵּי מורג, חרב, Schneide; tranchant; edge: הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פִּיפִיּוֹת תדוש הרים ותדוק (ישע' מא יה). רוממות אל גרונם וחרב פִּיפִיּוֹת בידם (תהל' קמט ו). — ובתו"מ: כל הקורא קרית שמע על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיפיות1 בידו (ר' יצחק, ברכ' ה.). — ובסהמ"א: הסייף והסכין שאין בריתתם במהרה בעבור בדילם שהוא גולם אלא מפני חדוד פיפיותיהם (ר"י אבן ועקנין, ספר מוסר על אבות ה כא). וכתב הכל בכתב אמת על גליונתו את רוב פירוש ומסירות התורה במסורתו אשר היתה לו על חרבו פיפייתו (הלבוש, או"ח הקד', ג). — ואמר הפיטן: תכונתי לו לבדיו תתי בהתיצבי נגדיו תחבולות פיפיות חדיו ירגילני צדקו יחדיו (רסע"ג, פתי' לתרי"ג מצות, קובץ מעשי ידי גאו' ב, 29). והוציאו את רבי עקיבא דורש כתרי אותיות וסרקו את בשרו במסרקות פיפיות (אלה אזכרה, מוסף יוה"כ). פיפיות חרב חץ נחוץ פולט ומפליט שבת חוץ (איך אשא, סליח' מוסף יוה"כ). — ואמר המשורר: לשונך חד כחרב פיפיה ועיניך לנגדי לרע צופיה (עזרא הבבלי, תוכח' מןס', פא:). *ובמשמ' פיות בני אדם: הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל (ר' יוחנן, ברכ' יא:). — ובתפלה: היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל העומדים לבקש תפלה ותחנונים לפניך (רשות, מוסף ר"ה). — ובסהמ"א: ואיך אפשר להאמין שמפיפיות קדושים החפצים להשתורר על כל חכמי הדור יצ' שבוש גדול כזה (הצעת המעשה, כז:). — *ופיות הארץ: באותה שעה נפתחו לארץ פיפיות הרבה (ר' יהודה, מד"ר במד' יח). — °ושל בית: הרצועה התחתונה המכסה פיפיות של הבתים קרויין תיתורא (ספר התרומה, הלכ' תפילין כח). — °ושל קרש: בקרש היה קבוע כמין שני פיפיות2 של זהב כמין שני סדקי קנה חלול (רש"י, שמות כו כט).