א. פִּיק

ש"ז, — רעידה,  פִּיק ברכים, רעידתן מפחד וכדו', Wanken; branlement; tottering: בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס וּפִיק ברכים וחלחלה בכל מתנים (נחו' ב יא). — ובסהמ"א: לאמץ כל כשל להסיר כל פיק לעשות שלום לקהל ועדה (קטע מאגרת מזמן הגאונים מהגני', סעדיאנה של שכטר 66).— °ות"ז, ברכים פִּיקִים, ברכים מלאות פיק, פָּקוֹת, ואמר הפיטן: ופרוק וטעון לברכים פיקים נופל ואין לו מקים (אזהרות לר' אליהו הזקן, קובץ מעשי ידי גאו' ב, 58).

חיפוש במילון: