°, ש"נ, שה"פ מן ב. פוּץ, — כמו פִּיץ, ואמר הפיטן: טופלי שקר ותרמית לבם להסביר נושאים הבל פיצת פימו להגביר (שלמה הבבלי, אם אמרי, סליח' יום ה). מאמר וידוי עליו חפצה משוגת עם הודה  בפיצה (משלם בן קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, 130  .Elbog. Stud). מען טען בפיצה להשיב מה אמצא נתעבתי ונאלחתי כי מלאתי דופי ושמצה (אליה בר שמעיה, איככה, סליח' שחר' יוה"כ). ופיצת פה בנדר להפר ולקיים לבישת שעטנז וכלאי הכרם (תודה ומנחה, תרי"ג מצות, מוס' א' שבוע').