*, ש"נ,— א) דבר פֶּלִיא ונִפְלָא, פֶּלֶא, Wunder, unfassbares; miracle, merveille; miracle, marvel: פליאה1 ממך מה תדע וכו' במה שהורשתיה התבונן אין לך עסק בנסתרות (ר' לעזר בשם בר סירא, ירוש' חגיגה ב א). דבר אחר והוא פלאי א"ל המלאך איני יודע לומר לך שמי שלפי השליחות ששולח הקב"ה אותנו קורא לנו שם הוי והוא פליא לפי פליאה ופליאה שעושה על ידינו הוא קורא לנו שם (מד"ר במד' י). בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יי' צבאות שמו (ספר יצירה א א). — ובסהמ"א: אם נדברו חכמים על פליאה לא תדע שתוק ואמור זה לא ידעתיהו (ר"ש הנגיד, בן משלי א כג). ופליאה גדולה היתה זאת הלידה בעבור שכל בן אד' יוצא בשלייא שהיא מכסה עליו והנה שתי השליות נפתחו רגע אחד (ראב"ע, בראש' כה כה). ומה שימצא ג"כ ברחשים בעופות ובדגים מפליאות הולכות כולם על סדר מוגבל (אמו"ר לראב"ד, ו א). וממה שראוי לך לבחון בו עניני העולם שתסתכל תמיד באחרית הדברים שהם מתקשים עלינו ומזדמנים לנו ותראה בהם פליאה גדולה (ר"י א"ת, חו"ה, הבחינה ה). והצווי מתחלק לשני חלקים אחד מהם מצות הלבבות והם הדברים אשר יתכנו באמונת הלב וכו' ובמחשבה בפליאותיו והבחינה בטובותיו (שם, עבודת האלהים ד). וחותם ברופא כל בשר ומפליא לעשות, למד על פליאות מה שברא בחיים מהכחות הדוחים והמחזיקים (הוא, כוזרי ג יא). שמעתי שאתם אומרים שהספירות ישתלשלו מדריגה אחר מדריגה עד שנתהוה עולם הגשמות הזה והוא פליאה בעיני לא אוכל לה (רמח"ל, חוקר ומקבל, 4).— ואמר הפיטן: תוודע וותיקתך ותפעניח פליאתך (ינאי, קרוב' לימים נוראים, זולאי, שמא). מלך צר לכבודו כל יצורים פליאת מעשיו יודעים כאישון נצורים (קלונימוס, ובכן מי לא יראך מלך, שחרית יוה"כ, שירמן יט).— ואמר המשורר: ונסתר והוא ראה ונעלם ויראה בעיני גבורותיו ואל יד פליאותיו (ראב"ע, שירים נשגבים, כהנא 192). פקודי תמיד ישלים יזרוק ויקריב ראש ואברים פליאות קטרת ונרות כלולים פקודי יי' ישרים (הוא, אזכירה, איגר 233). פקיד אב משמאלו לאות ומימנו סגן קרואיו פליאות שם ועזאזל לראות סוד יי ליראיו (שם). — ב) ופעֻלת מי שהוא מתפלא, שנפלא ממנו דבר: כי יפלא אין פליאה אלא כסייה שנאמר כי יפלא בעיני העם הזה ואומר הממני יפלא כל דבר (מדרש הגדול, דבר' יז ח, הסגלה). — ובסהמ"א: ופליאה גדולה מאד דשבק לקט שכחה ופיאה דאיירי בהו ונקט נבילה (תוס' יומא לו:). ורבינו זצ"ל השיב לו בלשון הזה אשר שמעת עלי שאני אוסר לכהן חזן לקרות כהן אחר, אמת ויציב פתגמא ופליאה בעיני על כל כהן העושה כן שפוסל עצמו לכהונה (שבלי הלקט, תפלה לה). — ואמר הפיטן: מי ישמע ולא יתמה פליאה החקוקה נשחט ושוחט כאחת שוים להחניקה (יצחק, אמונה אומן, סליח' לצום גדליה, מחזור איטל' ב, נט.).— °ודבר יוצא מן הכלל, Ausnahme; exception: והנה זכרו קצת רופאי הודו כי לפעמים יהי' הסבה בכאב הראש תולעת תולד בצדדי הראש וכו' ואפשר שיולד אצל הקרום המבדיל וגם כי יהי' בפליאה (קאנון ג א ב ג). ואם יעתק בפליאה לבעלת הצד תקל צרת הנשימה (שם ג י ד). כבר ראו רבים שנולדו בהם עורקים נכונים בעצם ובגררים ולא יולד זה בעם רב אך בנפרדים אחר נפרדים ובפליאה, אמנם העצבים והשריינים הנה לא ראה אדם זה מעולם שנולד באחד אפילו בפליאה (רמב"ם, פרקי משה ג).