ב. פָּלַם

1, פ"ע,— פָּלַם דבר, נעלם הדבר מעינינו ומהבנתנו, ואמר הפיטן: לאמותם ישאלו היש מושיע הלום ואם ישנו למה מצאתנו כל זאת בפלום (תקרא שפתי, סליח', לת"ב, סדור רסע"ג, שכד.)

— נִפע', °נִפְלַם,—  כמו קל: היורידין אינם נפלמים לא רחבים הרבה ולא נראין הרבה (ספ' אלמנצור ב ב, כ"י ותיקן).— ואמר הפיטן: מאורות עינכם מה מאד נעלמו נטיון ידיכם מה נקפצו נפלמו (אזי כי הייתי, סדור רסע"ג, חיט).



1 [ נגזר מן פַּלְמוֹנִי,שהבינוהו במשמ' נעלם, לא ידוע.]

חיפוש במילון: