* 1, מ"ר פְּסֵדִים, פסידין, —  נשחת, נתקלקל, בלה ואבד, verderben; se gàter, dèpèrir; to become spoilt: מודי ר' עקיבא לחכמי' בלפת וצנונות שהן פסידין, וחיטין אינן פסידין (ירוש' מעשר' ה א). — ועתי' °יִפְסַד, ואמר הפיטן: וביום המוכן לדין מי יצלח ומי יפסד (מלך אחד. סליח' ער"ה).

— נִפע', *נִפְסַד, — א) כמו הפע' במשמ' נִזק, סבל הפסד: יש זריז ונשכר ויש זריז ונפסד2 (ת"ר, פסח'' נ:). מאי גובה מן האחרון אין נפסד אלא אחרון (גיט' נ:). — ובסהמ"א: והמלך לא יהא נפסד בשום דבר מלכות המוטל עליהם לעשות (רש"י, דני' ו ג). מדה במדה הוא הפסידו לחלק נחלתו והוא נפסד  נחלת מלכות (הוא, יומא כב:, ד"ה האי אפרעו). אין אדם נעשה שליח לאדם להיות נפסד על ידו (הוא, גיט' ע:, ד"ה  יחזור). — ב) °ובמש' נשחת, נתקלקל, אבד: המציא על החמר הזה ההווה והנפסד דברים בלתי הווים ונפסדים  אלה הם במציאותם מתמידים להודיע שהכל על פי כונת מכון ורצון רוצה (מכתב ר' מנחם הגולה, לקו"ק, נספח', 49). העמים מסורין בידם להיותם חיים והווין ונפסדין כמנהגו שלעולם (מדה"ג דבר' ד יט, הסגלה). החכמה קיימת לא תפסד ולמדו ע"ז המופתים (ר"י א"ת, תק' מדה"נ לרשב"ג, מ.). וישאר המין האנושי על ענינו ואם יפסידו אישיו (הוא, חו"ה, עבודת האלהים ב). ותחלת מה שיספק אותך בו היצר וישתדל לברר אותו אצלך הוא שנפשך אין לה קיום מבלי הגוף ושהיא נפסדת בהפסד גופך (שם, יחוד המעשה ה). ואיך עושים בדמם ונתחיהם ממלאכות חלוקות כולם בביאור מאת האלהים שלא יחסר מהם דבר ויפסד הכל (הוא, כוזרי א צט). והם (הברואים) הווים ונפסדים תמיד כמו גופות האדם והבהמה והצמחים והמתכות (רמב"ם, יסודי התורה ב ג). לא כל הנפסד כשיפסד מיד יחזור לארבע היסודות (שם ד ד). להיות חיים והווים ואינם נפסדים כמנהגו של עולם (הוא, עכו"ם ב א). שכל נמצא בעל צורה אמנם הוא מה שהוא בצורתו וכשתפסד צורתו תפסד3 הויותו ותבטל (ר"ש א"ת, מו"נ א סט). וכל הוה נפסד אמנם יתהוה מן היסודות ואליהם יפסד (שם שם עב). נפסד הוא תאר מה שתפסד צורתו ותֹאבד בהשתנות החמר הנושאה (הוא, פי' המלים הזרות שם). דומיא דביצה שאינה נפסדת אם ימתין לה לערב אבל בדבר שהוא נפסד לא מחמירים עליה וכו' (ר"נ על הרי"ף, ביצה א, ב:). וכמו שתנועות הגופים תהיינה נפסדות כשהן מעטות או רבות כמו כן הפעלים הטובים הם נפסדים בריבוי או במיעוט (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 13). השכל ההיולי אשר מצד עצמו הוא בלתי הווה ולא נפסד למה שאינו דבר כי אם אפשרות והכנה (ר"י מפיסא, מנחת קנאות, 56). וזה ההבדל שיש בין החוש והשכל שהשכל אינו משתנה ולא יפסד כמו החוש שישתנה או יפסד בקבלו המוחש (שם 59). הנמצאות לא ימנע הענין בם משלשה חלקים אם שיהיו כלן בלתי הוות ולא נפסדות או כולם הוות נפסדות או קצתם והם הווה נפסד וקצתם בלתי הווה ולא נפסד (ר"י אלבו, עקרים ב ה). כי לולי השינה היו נפסדות הרגשות מרוב השתמשם בם (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ה ו). כי כל בלתי נפסד הוא קדמון (ר"ע ספורנו, אור עמים, יו:). שהנפש השכלית הנז' נפסדת באופן זה שאם היתה בלתי נפסדת היתה בהכרח עצם נבדל (שם מג.). °ובמובן מוסרי, דעות נִפְסָדוֹת, דעות רעות: שלא ירחיק דעותיו מדעותיהם אלא אם ראה אנשי מדינתו נפסדו דעותיהם ודואג אם ישנו עמהם שמא לומד אורחותם ומהלך בדרכיהם הרעים ונטרד מדרך החיים צריך לצאת לאלתר מביניהם למדינה אחרת שמנהג יושביה יפה (ר"י עקנין, ספר מוסר ב ה). המוטבעים על הרע אם קרבת להם יפסידו אותך והדעות הנפסדות כשיגלה טעותם במופת או בבאור יסוד מהנפש (רש"ט פלקירא, אגר' החלום, JQR NS I עמ' 483). 

— הִפע', *הִפְסִיד, — א) הִפְסִיד פלוני דבר או בדבר, סכל הֶפְסֵד ונזק, Schaden erleiden, zu Schaden kommen, verlieren; essuyer des pertes, pertes, perdre; to suffer loss, to loose: הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה (ברכ' א ב). הפסח שנתערב בזבחים כולן ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן ממין זה ובדמי היפה שבהן ממין זה ויפסיד המותר מביתו (פסח' ע ח). אם כן מה הפסיד הרמאי (ר' יוסי, ב"מ ג ד). מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יירשו והבנות יזונו, נכסים מועטין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים, אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי (ב"ב ט א). יש מראה נגעו לכהן ונשכר ויש מראה ומפסיד (נגע' ח י). הנותן את עירובו בעיבורה של עיר אינו כלום. נתנו חיץ לתחום אפילו אמה משתכר אמה ומפסיד את כל העיר שמידת העיר עולה לו למידת התחום (תוספת' עירוב' ד יד). יש זריז ונשכר זריז ומפסיד4 שפל ונשכר שפל ומפסיד (שם יבמ' ד ח). כל המוציא מעשרותיו כתיקנן אינו מפסיד כלום (ירוש' תרומ' ד ג). מצרפין שקלים דרכונות כו' ויעשו אותן מרגלית, שמא תזיל המרגלית ונמצא ההקדש מפסיד (שם שקל' ב א). לאדם שעשה סחורה בילדותו והפסיד ובזקנתו ונשתכר (אלישע בן אבויה, שם חגי' ב א). מאי לא הפסיד שלא הפסיד ברכות (מר עוקבא, ברכ' י:). פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו אפילו במזיד לא הפסידו את מקומן (רב פפא, ערוב' מא:).  אם כן יסתרו כל העקרות ויפקדו וזו הואיל ולא נסתרה הפסידה (רבי ישמעאל, סוטה כו.). עכשיו איני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל אבא דמה בן נתינא, ע"ז כד.). וזו הואיל ולא בדקה הפסידה עונה (נדה ד:). למלך שעשה סחורה על ידי סרסור והפסיד על מי יש לו להתרעם לא על הסרסור (ר' אסי, מד"ר בראש' כז). ארבעה הן שנדרו, שנים נדרו והפסידו ושנים נדרו ונשתכרו יעקב נדר והפסיד יפתח נדר והפסיד (שם שם ע). זו הפסידה וזו הפסידה, זו נשתכרה וזו נשתכרה, לאה הפסידה דודאי' ונשתכר' שני שבטי' ובכורה ורחל נשתכרה דודאים והפסידה שבטים ובכורה (שם שם עב). אם כן הפסידו הצדיקים שהם קבורים בחוץ לארץ (שם שם צז). אמר להם משה (לבני ישראל) התירו לכם כיסכם שלא יאמרו עבדים היו עניים הם הראו להם עושרכם וידעו שלא הפסדתם בשעבוד (שם במד' יט). אמר הקב"ה שמעו לי שאין אדם שומע לי ומפסיד. רבנן אמרין את מוצא יש שומע לאשתו ומפסיד ויש שומע לאשתו ומשתכר (שם דבר' ד). בנוהג שבעולם אדם עוסק בפרקמטיא עם חבירו והפסיד פירש ממנו ואינו רוצה לראותו (תנחו' בובר, חקת לג). אני משתכר ואתה מפסיד, אני כהן אוכל מבית המקדש ואתה גבעוני חוטב עצים ושואב מים למזבח (פסיק' רב', ויהי בעת שסרחה, קל.). אמר הקדוש ברוך הוא בשעה שאני נוצח אני מפסיד ובשעה שאני נצוח אני משתכר, נצחתי לדור המבול והפסדתי שאבדתי כל אותן האוכלוסים וכו' (שם, בחדש השביעי, קסו:). בשביל הנאה שעה אחת אני מפסיד את שכרי בעולם הבא (מד"ר שה"ש גרינהוט א ג). — ובסהמ"א: והלך שמעו' ועשה סחורה והפסיד כמות שליש הממון (תשו' הגא' הרכב' רלה, 113). לא תצא אשה בחוטי צמר או בחוטי פשתן ולא בכבלים שיוצאין בהן הבנות ברגליהן כדי שלא יפסיעו פסיעה גסה שלא יפסידו בתוליהן (רמב"ם שבת יט ו).  הסוחרים פעמים מרויחים פעמים מפסידים וסחורת החכמה כלה רוח (ר"י בן נחמיאס, פי משלי ג יד). ושלא יפסיד הזוז בשביל הפרוטרוט (פלא יועץ אות ערך, וין, רכ). — ב) וְהִפְסִיד פלוני את פלוני, לפלוני, גרם הפסד ונזק לפלוני, sohädigen, Schaden verursachen; causer des pertes á; te cause loss, to make loose: בלשת גוים נכנסה לעיר והייתי מתיירא שמא יפסידו את בני העיר ושחטנו להם עגל אחד והאכלנום (שמעון התימני, תוספת' יו"ט ב ו). הגוזל את חבירו או שלווה ממנו או שהפסיד לו ביישוב לא יחזיר לו במדבר (שם ב"ק י ל). אמר אהרן נמציתי מפסיד לאחותי שאיני יכול לא לסוגרה ולא לטמאה ולא לטהרה (ספרי במד' קה). ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו, למה, שאין תפלה מפסדת5 (ר' יוחנן, ירוש' ברכ' א א). אפילו הכא אינו מפסיד לישראל ממון שהוא צריך לשרוֹף עצים בפני עצמן וזו בפני עצמה (שם פסח' א ח). מ"מ לא הפסידוֹ ממון כיון דלא הוה בעי מיתן ליה ולא יהב ליה כמי שהפסידוֹ ממון (שם שבוע' ד ט). מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים שאם אתה אומר נוטלין לידים תחלה נמצא אתה מפסיד את האוכלין (בית שמאי, ברכ' נב:). ואין מעמידין ציון במקום טומאה שלא להפסיד את ארץ ישראל (ת"ר, מו"ק ה:). שאין אדם טורח בסעודה ומפסידה (רבא, יבמ' קז.). מפני מה אמרו השרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע וכו' מפני שחזקת בני ישראל בודקין מבואותיהן בשעת כבודיהם ואם לא בדקו הפסידוהו למפרע (ר' מאיר, נדה נו:). וכשהיה אחד מהם (מהמצרים) הולך ויושב על גבי המטה או על גבי האבן או על גבי סלע היו מפסידין את בגדיהם בדם (מד"ר שמות ט). — ובסהמ"א: כל שער מהם מיוחד לשרש אחד משרשיו כולל את גבוליו ומחלקותיו והענינים התלויים בו והפנים המפסידים אותו (ר"י א"ת, חו"ה, הקד' המחבר). אך מפסידי הבחינה והדברים התלויים בה אומר כי כל הדברים המפסידים את היחוד אשר הקדמנו זכרם בשער הראשון כלם מפסידים הבחינה (שם, הבחינה ו). והם מתעלמים מחובת הלבבות ואינם מתעוררים למפסידי המעשים (שם, עבודת האלהים ד). שלא נשמרו ממפסידי העבודות ונכנס ההפסד עליהן ולא הכירו מאין (שם שם ד). ראוי לנו עתה לבאר מפסידי הבטחון באלהים ואומר כי מפסידי השערים הקודמים בספר הזה כלם מפסידים את הבטחון שם בטחון ז. ה' דברים מפסידים את השחיטה (רמב"ם, שחיטה ג א). אין כובשין בצלים של תרומה בחומץ של תרומה מפני שמפסיד החומץ (הוא, תרומות יא ד). קנס הוא לעכו"ם לפי שאינן זהירין במצות ואינן מסלקין הנזק ואם לא תחייב אותן על נזקי בהמתן אין משמרין אותה ומפסידין ממון הבריות (הוא, נזק' ממון ח ה). שהמוסר כרמו לשומר בין באריסות בין בשמירות חנם והתנה עמו שיחפור או יזמור או יאבק משלו ופשע ולא עשה חייב כמי שהפסיד בידים וכן כל כיוצא בזה שהפסיד בידים חייב על כל פנים (הוא, שכירות ב ג). ולא ישן על אכילתו עד שימתין כמו שלש שעות שלא יעלו עשנים על המוח ויפסידו אותו (רש"ט פלקירא, אגרת המוסר, קבץ על יד יא, ס). המוטבעים על הרע אם קרבת להם יפסידו אותך (הוא, אגרת החלום, JQR. NS I 483). מהם מחזיקים בדעת הזה אשר הוא מר מלענה ומפסידים יסודי האמונה וכו' (ר"י מפיסא, מנחה קנאות, 11). והרחק חברת הפחותים שהיא תפסידך המעלה והערך (ידע' בדרשי, פרדס ב, אוצה"ס ג). אין כח ביד המלוה לערער על המשלח ולומר הפסדתני מעותי שמסרתם ליד מי שאיני יכול להוציאם מידו (טוח"מ קכה ה). ואמר המשורר: וראש בשם ושמן מר היוכל להפסידו אנוש אחר מסכו (רשב"ג, שאלתם על לבבי, שעה"ש 37). וְהִפְסִידוֹ נפש אִבֵּד את נפש פלוני: הרי אתה כמהנן ממון ואי אתה אלא כמפסידן6 נפשות (משנ' מנק' ידים, בתוך הגדה מנק' ומצוירה כ"י בריט' מוז').— °וְהִפְסִיד על פלוני, כמו את פלוני, לפלוני: המקום יפרע מפלוני שהפסיד עלי אשתי (שערי צדק, תשו' הגא' ב ט). ושבור מלך פרס פחד שלא יפסידו עליו (האמגושים) ממלכתו (רשב"צ דורן, מגן אבות, חלק אלוה ממעל ב). °וְהִפְסִיד על עצמו: היה לך למחות בפני עדים ותודיע אותם שפלוני גזל אותי למחר אתבענו בדין, הואיל ולא מחית אתה הפסדת על עצמך (רמב"ם, טוען ונטען יא ב). °הִפְסִיד דבר אל לא דבר, שם יש לאין: שהם אומרים כי מן השקר שימציא השם דבר לא מדבר וא"א גם כן אצלם שיפסיד דבר אל לא דבר (ר"ש א"ת, מו"נ ב יג).

— הָפע', °הֻפְסַד, — הִפְסידוּ אותו: הוא הפסיד ממונו של כהן, שלא רצה ליתן לו שה בפדיונו מה שיזכה לו המקום לפיכך יופסד ממונו ממנו שיערפנו ולא יהנה ממנו (רגמ"ה, בכורות י:). הקטנים לא תתנקה הליחה המופסדת שבהם (ר"י א"ת, תק' מדה"נ לרשב"ג, לח). ולא היה הצמח ההוא או החי ההוא או האבר ההוא דרך משל אלא מופסד או נעדר (הוא, כוזרי א צט). ובמובן מוסרי, דעותיו מֻפְסָדוֹת, כמו נִפְסָדוֹת: ולפי זה נקראו הדעות האמתיות חיים והדעות המופסדות מות (ר"ש א"ת, מו"כ א מב).

— הִתפ', °הִתְפַּסֵּד, — כמו נִפע' במשמ' נשחת, אבד: כי אלו היית יודע כמה העולמות מתפסדות על ידך בעת שאתה מפסיק מלהרהר בדברי תורה לא היית מפסיק אפי' רגע אחד (ר"י קארו, מגיד מישרים, כ"ב לאדר א', אמשY"ד, א:).