ב. פִּסְגָּה

*, פיסגה1, ש"נ, — ענף קטן היוצא מן האשכֹּל, פטוטרת,   Stenglchen; tige;  stalk : מה פסגה מופרשת מן האשכול ואינה מופרשת כך קבורתו של משה מותאמת מן ההר ואינה מותאמת והגיא ביניהם (ספרי דבר' שכז). מה פיסגא זו פרושה מן האשכול ואינה פרושה וכו' (מדר' תנאים, הופמן, דבר' לד א).



1 [עפ"י הארמ' פִּסְּגָא, אבל בעקר אין זו אלא א. פִּסְגָּה, ודרשת המדרש מלמדת על קרבה לשונית כפי משמ' העקרית של א. פִּסְגָּה. עי' שם בהערה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים