*, ש"נ, פִּסַּת היד, כל היד עם האצבעות1, ופִּסַּת הרגל עם אצבעותיה: מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם, שלשים בפיסת הרגל ששה בכל אצבע וכו' שלשים בפיסת היד ששה בכל אצבע וכו' (אהל' א ח). רשאין כהנים ליתן בשיירי מנחות יין שמן ודבש ואסורין לחמץ כיצד הוא עושה פושט אצבעותיו על פיסת ידיו וכו' (תוספת' מנח' א יז). יהיה פיסת בר בארץ, שיהיו חטים מוציאים גלוסקאות כמלא פיסת יד. ירעש בלבנון פריו, שיהיו חטים שפות זו בזו ונושרות סולתן בארץ ואתה בא ונוטל הימנ(י)ה מלא פיסת זו של יד כדי פרנסתך (ספרי דבר' שטו). הא כיצד חופה שלש אצבעותיו על פיסת ידו וקומץ (יומא מז.). בתי יד של בגדי כהונה נארגת בפני עצמה ונדבקת עם הבגד ומגעת עד פיסת היד (ריש לקיש, שם עה:). לך התרפס ורחב רעך, אם ממון יש בידך התר לו פסת יד ואם לאו הרבה עליו ריעים (ר' יצחק, שם פז.). ואמרו לפניו רבש"ע הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאנמנים יהיו מפתחות מסורות לך וזרקום כלפי מעלה יצתה כעין פיסת יד וקיבלתן מהם (תענ' כט.). וכמה שיעורו חזקיה אמר מלא פיסת היד, ר' יוחנן אמר מלא חפניו וכו' אמרי מלא פיסת היד ומלא קישרי אצבעותיו למעלה אמרי חד שיעורא הוא (נזיר נ:). העושה תפלתו עגולה סכנה שאין בה מצוה, נותנה על מצחו או על פיסת2 ידו הרי זו דרך המינות (מסכת תפילין). וכשהם נושקין אין נושקין אלא פסת3 היד (בשם ר"ע, פרקי רבינו הקדוש, ס' הלקוטים גרינהוט ג, נ). — ובסהמ"א: הא דעבידא כי אסתוורא, כעין השוק עד פיסת הרגל שחציה זקופה וחציה שכובה (ערוך ערך אסתוורא). כל שאין בשרו נראה מתחתיו, שיהא ארוך עד פיסת רגלו שלא יראה כשילך יחף (רשב"ם, ב"ב נז:). — ואמר הפיטן: מדת עולם כמלא פסת יד ומדתה נתונה בימין וזרוע ויד (ר"א קליר, אז ראית, סלוק שבת שקל'). ומלכיות וזכרונות ושופרות שלשים כמו שלשים בפסת ידיהם (ואתה אזון, מוסף א' ר"ה). הדריך סוס למנוסתי, בים בקע לבסיסתי, המירו ומלא בפיסתי, לססתי (שלמה הבבלי, אור ישע, יוצ' א פסח). נתגאה לשתות בם תירושיו, הוא ושריו ועבדיו ונשיו ופלגשיו, ופסת יד כתבה פרושיו (ר' שמעון בר יצחק, אמרו, קרוב' ז פסח). פגרו סיפג שם, ולקח בגדיו ולבשם, פסות ידיו ורגשם, עם רגליו קדשם (קטע מעבודה, Elbog., Stud, 178). במלאת פסת ברך תשאי ברך, אשלחך מבורך לכרות בורך (ראב"ע, אחות נגע, איגר 141). שים לבך אל כל זה ופקח עין, שור כי לא דבר רק הוא ולא אין, והתר פסת ידך4 כמו עין, כי כל קנין תבל הכל דמיונו (אלעזר מארי אהרן סעדיה עראקי הכהן, ספר הפזמונים, ס:). — וּפִסַּת רגבים5, חתיכת רגבי אדמה: דשדא פיסא לדיקלא, זרק פיסת רגבים לדקל רש"י, שבת עג:. בקזוזות, מוט"ש נותן פיסת רגבים סביבות הגבולים להודיע שהוא כרם רבעי ואסור בלא פדיון (הוא, ב"ק סט.). — °פִּסָּה במשמ' פת, לחם6, ואמר הפיטן: עדרים השכילו מדע להחכימם, פסת משארות נשאו בהשכימם, צרורות בשמלותם על שכמם (יוסף טוב עלם יוצאי חפזון, קרוב' לשבת הגדול). — °ופִסַּת נְיָר, חתיכת ניר Stück papier; bout de papier; slip of paper, נוהג בדבור ובספרות. — °ופִסַּת העגולה, חתיכה מתוך העגול, Kreisschnitt ופיסות העגולה הדומין הן שיקבלו זויות שוות ודע כי הפיסות הדומות הן שכל אחת מעגולתה כמו שהאחרת מעגולתה אם שליש שליש ואם רביע רביע (אקלידו ליהודה הכהן מאמר ג במדרש החכמה שלו).