°, ש"נ — כמו פַּסְלוּת, תכונת מי שהוא פסול: וכן כל הפסול לעדות משום עבירה בין פסלנות של תורה כגון בעלי רבית ואוכלי נבלות וגזלנין בין פסלנות של דבריהם כגון משחק בקוביא ומפריחי יונים הרי הוא חשוד על השבועה ואין משביעין אותו (רמב"ם, טוען ונטען ב ב). ואשר חייב לבדוק אחר הנשים ואין בודקין אחר האנשים מפני כשהן מתקוטטין בייחוסין הוא דמבזו לפיכך אילו היה באנשים פסלנות היה נשמע אבל הנשים כשמתקוטטות בערייות הוא דמבזין אם איתא דאיכא מילתא לית לה קלא ולפיכך מוסיף לבדוק בנשים וכו' וכל זה מחוייב במשפחה שקרא עליה ערער והוא שיאמרו במשפחה פלונית יש בה פסלנות (ר"י חריזי, פירוש המשניות להרמב"ם קידוש' ד ד). וכי יש פסלנות בעולם כמו פסלנות של חומשים ואפילו היה ספר תורה חסר אות אחת פסול (אבודרהם, סדר שחרית של חול ופירושה, מז:). ועוד שנינו שם בכמה פסלנות אין קורין בו (שם מח). — °תכונת מי שנוהג לפסול ולבטל הכל, נוהג היום בדבור.