° 1, ש"ז, — דין פסוק, משפט חרוץ Urteil, Entscheidung; décision jurid'que; judgment, decision, פְּסַק דִּין: ומי נתבע ותובעו יש להכיר, דבר עדים פסק דינך להזכיר, ואם נדון פסק דינך יבקש, חדל בו מדבר מכשל ומוקש (רה"ג, שיר שערי דיני ממונות, קבוצת קונטר', כה.). ואם אינו מהיר בלשונם כדי להשיב להם יעמוד התורגמן להודיע אותם פסק הדין (רמב"ם, סנה' כא ח). שאל אחד מבעלי דינים לכתוב לו פסק דין כותבין לו וכו' (שם כב ה).— ובלי מלת דין: וכשראו קהלנו ושמעו הדבר הזה בפסקים והלכות וכו' (ראב"ד, האשכול, תפלה וקריאת שמע). וכעין זה פסק רבינו משה ולקח שיטתו כרבי יוסי ולא כרבנן וכו' וכן פסק כרבי יוסי בההיא וכו' משמע מכח שני פסקים הללו שהיה כתוב בספרים שלהם וכו' הלכה כרבי יוסי מחבריו (סמ"ג מ'ע עד). אבל כותבין לתובע פסק שלו (שם מ"ע צג). וא"א הרא"ש לא הביאו בפסקיו ואיני יודע למה (טוח"מ קנג יב). ונכתבו פסקים על ככה אם היו יכולים להתיר (ר"י חגיז, הלכות קטנות או"ח קג). — ובנגוד אל פשרה: ראובן היה גר בגירונה וכו' וקהל גירונה היו פוסקים אותו והיה פורע עמהם בחובות הקהל דבר קצוב בפשרה או בפסק (תשו' הר"נ גירונדי יא).