ב. פִּסְפֵּס
*, פ"י, — פִּסְפֵּס באור, חרך והבהב דבר באש, כמו ב. סִפְסֵף1: אין מולגין הראש ואת הכרעים ואין תופלין אותן בחרסית ובאדמה אבל מפספסין אותן באור (תוספת' פסח' ה י).
1 [ויתכן שאין כאן אלא ט"ס במקום ספסף. ועי' גם (ירוש' שבת ב ב): מהו מחרבין לין מפספין לין.]