קל לא נמצא במקורות הקדומים.

— פוֹעֵ', פּוֹצֵץ, יְפֹצֵץ, — כמופִּצְפֵּץ: הלא כה דברי כאש נאם יי' וכפטיש יְפֹצֵץ סלע (ירמיה' כג כט). — ובתו"מ: עתידה בת קול להיות מפוצצת באהל צדיקים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו (ר' ירמיה בן אלעזר, ירוש' שבת ו א). צא מהן שמונה עשרה שנה שהיתה בת קול מפוצצת ואומרת לנבוכדנצר עבדא בישא סוק חרוב ביתא דמרך וכו' (מד"ר שה"ש, התאנה חנטה). רוכב הייתי על הסוס ומטייל אחורי בית הכנסת ביום הכפורים שחל להיות בשבת ושמעתי בת קול מפוצצת ואומרת שובו בנים שובבים וכו' (אלישע בן אבויה, מד"ר רות פרש' ו, ליני הלילה ). — ובסהמ"א: ובת קול מפוצצת שנית לכו לאדום ועשו שם נקמתי (פסיק' זוט' פ' בלק, ביהמ"ד ילינק, 142). בכל יום ויום היתה בת קול יוצאת ומפוצצת1 בכל העולם ואומרת עתיד צדיק אחד לעמוד (ילקוט שמעונ' ש"א עח). ואמר הפיטן: אץ קוצץ בן קוצץ קצוצי לקצץ בדבור מפוצץ רצוצי לרצץ (ר"א קליר, אץ קוצץ, קרוב זכור). בל תתחבר ללצים וכו' השוננים לשונם כחצים ופימו יפוצץ נצוצים (הוא, אטום שפתיך, סדר א שבוע'). קנינך גלגל ירוצץ וברק ינצץ באונך ורוח מפֹצץ סלעים ירצץ בגאונך (ר"י  בן גיאת, קנינך, שעה"ש 19). רחום יחן חנם וצדקה ירצה תשובותיכם, שאון קולו יפוצץ בכל מחנות מושבותיכם (מנחם בר' מכיר, אדעה כי אין זולתך, זולת שבת שובה). דגלי דבקים יאירו בפוצצו בסיני (אורחות אראלים יקדישו, אופן שבת לפני שבוע'). — ואמר המשורר: וים מתרצץ וקדים יפֹצץ ארזים ויפץ רוח קצפיו (ר"י הלוי, יעץ ומקים, שעה"ש 97). ותקדח אש מזמה מאבניו וכפטיש תפוצץ את שמיריו (יצחק בן ראב"ע, הממך, כהנא ב, 125).

— הִתפוֹ, הִתְפּוֹצֵץ, יִתְפֹּצְצוּ, — שפוצצו אותו, התבקע לחתיכות קטנות: עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים וַיִתְפֹצְצוּ הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו (חבק' ג ו). — ובתו"מ: אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נמוח ואם ברזל הוא מתפוצץ (דבי רבי ישמעל, קדוש' ל:). ובסהמ"א: הגשם אשר ישתבר בכמה מקומות בבת אחת כאשר נשבור רק חלק ממנו יקרא עצם מתפוצץ (איין שפריהנדער קערפער) כמו זכוכית כל מיני חרס לחם יבש דק או מצה וכדומה (לינדא, ראשית למודים ב א, 12). — ואמר הפיטן: לא תשא לשוא שם שביבים נוצץ הנזכר על שן סלע והוא מתפוצץ (רסע"ג, לא תשא, סדר לעצרת, סדור רסע"ג, שצ).

— קל, *פָּצַץ, — כמו פוֹע': בכף סלעים הם יִרצו כי לפוצצים פטישים יחליקו (בן עירי, בגוף הערבי של ס' הגלוי לרסע"ג, הרכבי, קעח). — ואמר הפיטן: והמשל ופחד באברה נוצצים ומראה בזק בכחם פוצצים רוגשים ומרעישים כמקול מחצצים (מי ימלל גבורות, סלוק מוסף ליום כפור, מחז' איטל' ב, קכו.).

— פִע', °פִּצֵּץ, — כמו פוֹעֵ', ואמר הפיטן: שופר פצץ קולו בעברי נהרים חירות להשמיע יהודה ואפרים (ר' שמעון בר יצחק, מלך אמון, יוצ' ב ר"ה).