פצץ – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה

פצץ

1 [הוא פצ' فضّ בערב', פעע בארמ', וממנו פִּצְפֵּץ ופִּעְפֵּעַ, עי' שם; וקרוב אליו נפץ, א. פוץ.]

ערכים קשורים