פִּצְפֵּץ
1, פ"י, יְפַצְפְּצֵנִי, — פוצץ ובקע לחתיכות קטנות, zerschmettern; fracasser; to shatter: שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי וַיְפַצְפְּצֵנִי ויקימני לו למטרה (איוב יו יב). — ואמר הפיטן: הדמוני ופרפרוני ופצפצוני מרדפי ומגדפי ומנגפי (ר"י הלוי, אהה אדני אלהים, שעה"ש 115).
1 [מן פצץ, עי' שם. והוא פִּעְפֵּעַ שבארמ' ובעבר' שבתו"מ, עי' שם הערה.]