* 1, פ"י, — פָּקַק כלי חלול או נקב, סתם איתו, Verstopfen; boucher; to stop up, plug up:  פקק החלון בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו ואם לא אין פוקקין בו ר' אליעזר, שבת יז ז.  פוקקין את המאור ומודדין את המטלית ואת המקוה, ומעשה בימי אביו של ר' צדוק ובימי אבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטפיח וקשר את המקידה בגמי לידע אם יש בגיגית פותח טפח אם לאו, ומדבריהם למדנו שפוקקין ומודדין וקושרין בשבת שם כד ה.  משפך של עץ ושל חרס שפקקו בזפת אלעזר בן עזריה מטמא כלים ג ח.  חבית שנקבה וסתמוה שמרים הצילוה, פקקה2 בזמורה עד שימרח מן הצדדין שם י ו.  פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפוק בו את המרחץ לנער בו את הקדרה לקנח בו את הרחים בין מוכן בין שאינו מוכן טמא ר' אליעזר, שם כח ב. היו זיתיו נתונים בגג וירדו עליהם גשמים אם שמח בכי יתן, ר' יהודה אומר אי אפשר שלא לשמוח, אלא אם פקק את הצינור או אם חלחל לתוכן מכשיר' ג ו.  מכסין (לגין) ולא פוקקין, אם היה פקק חוצץ הרי זה מותר תוספת' תרומ' ז טז.  אבל יוצאה (הבהמה) באגד שעל גבי המכה וכו' ופופקקין3 לה זוג ומטיילת בחצר שם שבת ד ה.  הפוקק את החלון בסירא והקושר ברזל בכרעי המיטה של של חיה וכו' הרי זה מדרכי האמורי שם שם ו ד.  נותנין כלי מיקר וכלי מתכות על גבי כריסו של מת ופוקקין את הנקבים שם שם יז יח.  ר' מאיר או' סילונות שבכרכין מחזיקין סאתים אף על פי נקובין שופכין לתוכן מים בשבת וחכמ' אוסרין עד שיפוקו שם עירוב' ט יח.  פוקקין את הביב בסודרין ובכל דבר המטלטל כדי שלא יציפו המים את הכלים ואת האוכלין שם שם יא י.  כיזה צד מדיחין את העזרה פוקקין אותה ומרגילין אמת המים עד שנעשית נקייה כחלב שם פסח' ג יב.  קנה שהתקינו להיות פוקק בו החלון נימר אם היה קשור ותלוי פוקקין בו וכו' ירוש' שבת יז ז.  מעשה באחד שניקבה חביתו ופקקה בסנדלו רב יהודה, ירוש' חגיגה ג א.  מעשה במרחץ של בני ברק שפקקו נקביו בעיו"ט למחר נכנס ראב"ע ור"ע והזיעו בו רב יהודה, שבת מ..  תניא אמר להן ר' יהודה לחכמים לדבריכם למה פוקקין את העזרה, אמרו שבח הוא לבני אהרון שילכו עד ארכובותיהם בדם פסח' סה:.  אין קושרין את לחייו (של גוסס) אין פוקקין את נקביו שמח' א ב.  —  ובינ' פָּעוּ, פָּקוּק, נק' פְּקוּקָה, — שְׁפָּקְקוּ אותו:  אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו ולא בזוג אע"פ שהוא פקוק וכי' שבת ה ד.  כוורת פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור השרץ בתוכה התנור טמא, השרץ בתנור אוכלין שבתוכה טמאין כלים ח א.  מחט תחובה בה או שהיתה פקוקה בסל או בקופה טהורה תוספת' כלים ב"ב ו ו.  מודה ר' אליעזר ור' שמעון בטומאה תחת הפקוק טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת שם אהיל' י ו.  המשמרת של יין ר' נחמיה אומ' אם היתה פקוקה מלמעלה אע"פ שהיא פתוחה מלמטן וכו' מות' ירוש' תרומ' ח ה.  לגין בתיקו מותר, מכוס' ואינו פקוק אסור, פקוק ואינו מכוסה אם היה פקקו חוץ מותר שם שם.  צריכין הספלים להיות פקוקין בשעת הניסוך יוסי בר אשיין בשם ר"ש בן לקיש, שם סוכה ד ו .  לוקחין גת בעוטה מן העובד כוכבים וכו' א"ר הונא בגת פקוקה ומלאה ע"ז נה:.  — ובסהמ"א:  ולא תצא בהמה בקרסטל שבפיה ולא בסנדל שברגלה וכו' ופוקק לה זוג שבצוארה ומטיילת בו בחצר רמב"ם, שבת כ יג.  פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפקוק בו את המרחץ ולנער בו את הקדירה ולקנח בו את הריחיים וכיוצא באלו הוא, כלים כב כב.  — ובהשאלה:  זה הפסק בא במחתרת על דברי רבינו הגדול ז"ל לפיכך נתן לנו להצילו שהוא פקקה למשנתנו ולגמרה שעליה בהלכות רמב"ן, מלחמ' ה', אלפסי פסח' ד, סי' תשנז.  — ואמר הפיטן:  אצולת אמן בצריף זקוקה, בנבכיה זאת בלט פקוקה גלימה עלימה ונקוקה, דבורה על אפן חקוקה אצולת אמן, קרוב' פרה.  — ואמר המליץ:  מטלית כל שהיא חלוני רקיע פוקקת ר"א צויפל, שע"י ג ב, שיר בהקדמה.

— הִתפ', עי' ב. פָּקַק.