* 1, קל לא נמצא בתו"מ.
— הִתפ', *הִתְפַּקֵּק, נתפקק, — כמו הִתְפַּקֵּק מן ב. פִּקְפֵק, הזדעזע, התמוטט: קורות בית הבד בזמן שנפרצת טהורה, ר' יהודה אומר אף קורות הבלנין בזמן שמתפקקת2, אם אינה מתפקקת טהורה (תוספת' זבים ד ז). המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו3 כל חוליות שבשדרה (ר' תנחום בשם ריב"ל, ברכ' כח:). כיון שנשא אדם אשה עונותיו מתפקקין4 שנא' מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' (ר' חמא בר חנינא, יבמ' סג:). — ובסהמ"א: וזכרת כי על צרעת נעמן כתב הרלב"ג כי עת האסף המצורע נקראת אסיפה לפי שעל ידי צרעתו היו כחותיו מתדלדלים ומתפקקים כל חליותיו ואיבריו (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה לג). — ובהשאלה: זה מושך אותי אצלו מכאן וזה מושך אותי אצלו מכאן עד שמתפקקין כל חוליות נשמתי (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, שער תיקוני תשובה, טז:).
— קל, °פָּקַק, — הזדעזע, ואמר הפיטן: הדור יזמו דעת סוד ודפקו, השבעתי אתכם שמעו ופקקו5 יען בשמעם זאת נתמקמקו ועל כפים ספקו (ר"א קליר, איכה את אשר, קינ' ת"ב).
1 [עי' הערה לשרש.]
2 [כך צוק"מ עפ"י כ"י. בדפוס': ר' יוסי אומר אף על קורות הבלנים בזמן שהיא מפקפקת ואינה נשמטת וכתב הגר"א בבאורו: פי' שהיא מתנענע אע"פ שאינה נשמטת ממקומה.]
3 [רש"י: שיראו הפקקים הם הקשרים כמו ששנינו (ב"ב פ:) בקנים ובגפנים מן הפקק שלמעלה והיא הקשר שחלל הקנה פקוק וסתום שם, ע"כ. אבל בערוך: עד שיתפקפקו כל חוליות שבשדרה, ומביא את דברי ר"ח: פיקפוק זולתי פיקוק, דקיימא לן פיקוק סתימה כדגרסינן פקק החלון ופיקפוק פתיחה כדגרסינן בפ"ק בסוכ' מפקפק ונוטל אחד מבינתים וכו'. ואולם אפשר לקיים אף יתפקקו במשמ' של יתפקפקו.]
4 [רש"י: נסתמין לשון ויפק כמו פוקקין הנקבים, ע"כ. ואולם נראה יותר לבאר כמו מתפקפקין, מתערערים, מתמוטטים.]
5 [כלשון וינועו ויעמדו מרחוק, ובער מבאר מל' א. פָּקַק, שסתמו פיותיהם.]