פָּר1, ש"ז, מ"ר פָּרִים, בכנ' פָּרֶיהָ, – היחיד מן העדר, בפרט בעדר הבקר (ובנקבה פָּרָה, עי' ערך פָּרָה2, Ochs, Stier; (mâle) boeuf, taureau; ox, bull: גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים וּפָרִים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה בראש' לב יו. ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליי' פָּרִים שמות כד ה. והקרבת את הַפָּר לפני יי' וכו' ולקחת מדם הַפָּר ונתתה על קרנת המזבח וכו' ואת בשר הַפָּר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה שם כט י-יד. והביא את הַפָּר אל פתח אהל מועד לפני יי' וסמך את ידו על ראש הפָּר ושחט את הַפָּר לפני יי' ויקר' ד ד. ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות והכן לי בזה שבעה פָּרִים ושבעה אילים ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פָּר ואיל במזבח במד' כג א-ב. ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לַפָּר האחד שם כח יב. ומנחם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לַפָּר האחד לשלשה עשר פָּרִים שם כט יד. ותעלהו עמה כאשר גמלתו בְפָרִים שלשה3 ואיפה אחת קמח ונבל יין ותביאהו בית יי' שלו והנער נע וישחטו את הַפָּר ש"א א כד-כה. ויתנו לנו שנים פָּרִים ויבחרו להם הַפָּר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הַפָּר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים מ"א יח כג. למה לי רב זבחיכם יאמר י' שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פָּרִים וכבשים ועתודים לא חפצתי ישע' א יא. ושבעת ימי החג יעשה עולה ליי' שבעת פָּרִים ושבעת אילים תמימם ליום שבעת הימים וחטאת שעיר עזים ליום ומנחה איפה לַפָּר ואיפה לאיל יעשה יחזק' מה כג-כד. כל תשא עין וקח טוב ונשלמה פָרִים שפתנו4 הוש' יד ג. לא אקח מביתך פָר ממכלאתיך עתודים תהל' נ ט. אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פָּרִים שם נא כא. ועתה קחו לכם שבעה פָּרִים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם איוב מב ח. הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עלות לאלהי ישראל פָּרִים שנים עשר על כל ישראל אילים תשעים וכו' עזרא ח לה. כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פָּרִים ושבעת אלפים צאן והשרים הרימו לקהל פָּרִים אלף וצאן עשרת אלפים דהי"ב ל כד. — פַּר בן בקר: לקח פַּר אחד בן בקר  ואילם שנים תמימם שמות כט א. והקריב על חטאתו אשר חטא פַּר בן בקר תמים ליי' לחטאת ויקרא ד ג. פַּר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה במד' ז יה. ולקחו פַּר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן וּפַר שני בן בקר תקח לחטאת שם ח ח. ובראשי חדשיכם תקריבו עולה ליי' פָּרִים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם שם כח יא. ונתתה אל הכהנים הלוים וכו' פַּר בן בקר לחטאת יחזק' מג יט. — פַּר חטאת, הַפָּר שקרב לחטאת: וּפַר חטאת תעשה ליום על הכפורים וחטאת על המזבח בכפרך עליו שמות כט לו. ואת כל חלב פַּר החטאת ירים ממנו ויקר' ד ח. ולקחת את הַפָּר החטאת ושרפו במפקד הבית מחוץ למקדש יחזק' מג כא. — פַּר-הַשּׁוֹר: קח את פַּר-השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים שפט' ו כה. — שוֹר פָּר: ותיטב ליי משור פָּר מקרן מפריס תהל' סט לב. — ובהשאלה על בני אדם גבורים5: כי זבח ליי' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום וירדו ראמים עמם וּפָרִים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן ישע' לד ו-ז. בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו כרים אילים ועתודים פָּרִים מריאי בשן כלם יחזק' לט יח. סבבוני פָּרִים רבים אבירי בשן כתרוני תהל' כב יג. — ובתו"מ: פרים בני שתים שנאמר ופר שני בן בקר תקח לחטאת פרה א ב. ובמה הם (הכהנים) מתכפרים, מוטב שיתכפרו בפרו של אחיהם ספרא ויס, אחרי, פרשה ג. נאמר למעלה מתן דמים בשעיר ונאמר מתן דמים בפר למעלה שם שם. אמר להם (חוני המעגל) כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה אעפ"כ הביאו לי פר הודאה, הביאו לו פר הודאה סמך שתי ידיו עליו וכו' ת"ר, תענ' כג.. א"ל אליהו פר פר אל תירא לך לך עמהם ואל ימצאו עלילה מד"ר במד' כג. אמר הקב"ה למדו מפרו של אליהו ומן העורבים ואל תפנו אל האלילים להסתכל בהם שם שם. ז' עבירות היו בקרבנו של גדעון, עציו עצי אשרה ואבנים פסולות ופר המוקצה ושור הנעבד ושור ואיל ואיסור במה ר' אבא בר כהנא, דבר' רבה, ליברמן, 72.