1, פֶּרֶה, ש"ז, מ"ר פְּרָאִים, —  חמור הבר, ערוד, Wildesel, Onager; âne sauvage, onagre; wild ass: עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פְּרָאִים מרעה עדרים (ישע' לב יד). בכרה קלה משרכת דרכיה פֶּרֶה למד מדבר2 באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה (ירמ' ב כג-כד). וּפְרָאִים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים (שם יד ו). כי המה עלו אשור פֶּרֶא בודד לו אפרים התנו אהבים (הוש' ח ט). ישקו כל חיתו שדי ישברו פְּרָאִים צמאם (תהל' קד יא). הינהק פֶּרֶא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו (איוב ו ה). ואיש נבוב ילבב ועיר פֶּרֶא אדם יולד3 (שם יא יב). הן פְּרָאִים4 במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים (שם כד ה). מי שלח פֶּרֶא חפשי ומסרות ערוד מי פתח (שם לט ה). —  ובהשאלה, פֶּרֶא אדם, אדם בלי דעת שאינו מן הישוב, שטבעו כטבע הפרא: והוא יהיה פֶּרֶא אדם5 ידו בכל ויד כל בו (בראש' יו יב). —  ואמר בן סירא: מאכל ארי פראי מדבר כן מרעית עשיר דלים (ב"ס גני' יג יט). — ובסהמ"א: נכספה וגם כלתה נפשי בימי תענוג נפשי ובהיותי כפרא חפשי להתעלס בצללי הגנים ולרעות בשושנים (ר"י חריזי, תחכ' מט, 380). בה (בשפתי ובלשוני) אכבוש כפירים כצפורים ואלכוד שחלים כרחלים ואטרף פראים כטלאים (הוא, אגר' לשון הזהב, בס' דברי חפץ). ממקום תמהתי על יופיו וטובו וכו' ויעלים ועפרים ופראים בין שיחים ינהקו ומריאים בין דשאים ינאקו (ר"י זבארה, שעשועים ב, דודזון, 21). אותם שתעבור השמש על קדקדם והם המקומות שרחבם פחות מתקופת הנטיה והם כוש טבעם חם ודעותיהם בהמות כמו פראים במדבר (ר"י הכהן מטוליטולא, אותות השמים, מאמר ב). בעבור כי המחוז החדש המתרחק מהקוטב כי"ו מעלות לא ישבו בו בני אדם כי אם מעט והם פראי אדם כבהמות נדמו (שער השמים לר"א אירירא ו ט, ורש' תר"כ, נג.). —  ואמר המשורר: ותבל בלעדי פניו שממה בעיני ואנשיה פראיו, משומם אשכבה עמם ואגיל בבית קברו ואשלה עם רפאיו (רמב"ע, לשמש בא, קטע כ"י ביד שפירא). הן פראים הם (הגוים) ואיך ידמו אלי יעלה על צבי התרפקה (ר"י הלוי, יעלת חן, שעה"ש 107). ידועת חלאים משולת פראים חלוצת עדיים לבושת בלויים אזורה נתק ומחגרת שק חבושה (הוא, הנטושה והצלעה, שם 116). אלי אסוף פזורה בין פרא ולביא (ראב"ע, אלי אסוף, איגר 135). — °ותוש"ז, פֶּרֶא, במשמ' אדם או בע"ח דומה לפרא, לא מן הישוב, חסר תרבות, wild; sauvage; wiks : המין השני הפראים אשר אינם נכבשים תחת יד האדם (אסף הרופא, 23). בשר הפראים החיה שאינה נכבשת ביד האדם ממוסך לא חם ולא קר (שם 24). וילך (אלכסנדר) משם אל סלוואקין וימצא שם אנשים פראים שוכנים ביערים (יוסיפון פרק י). ויצו אלכסנדרוס ויבעירו אש ביער ויברחו הפראים מפני האש (שם שם). כי מדבר בענין אותם השוכבים במדברות ולא במקום ישוב ואוכלים שרשי העשבים והם פראים אנשים6 (ר"י קמחי, ספר הגלוי, 41). — ואמר המליץ: בקר ממינים שונים בהם גם שורי ביפעל פראים (ר"ש בלוך, שבילי עולם א, ג.). תושביהם פראים עובדי אלילים ואוהבי מדון (שם ב, כג.). רוב אדמתם תשאה שממה משובבות ועצלות תושביה הפראים בנמוסיהם (שם ג, ב.). תושבי חצי האי הנזכר עובדי אלילים הרבה התנצרו פראים במדותיהם ומנהגיהם אך לא כשכניהם (שם שם ה:). ועל יד מי איפוא ינטושו עולינו על יד איש בער אשר לא ידע לשון וספר איש פרא באין תרבות ומוסר (ריב"ל, תעודה בישראל א טו, 26). ותהי ראשית דרכו לארוח לחברה את הנערים הפראים (גוטלובר, ממצרים, 128). שערות שחורות בלתי סרוקות תסכינה את פניהן הפראות כפני הצוענים (שם 158). —  ועל לא בע"ח, כֹּח פרא וכדו':  ובכחות חזקים ופראים מסתערים והומים וכו' (הקד' המבאר ר"י ברי"ל לתהל'). ותהיינה תנועותיה לפעמים יפות אבל על הרוב פראות (גוטלובר, ממצרים, 117). — ועי' פִּרְאִי. —  °תה"פ פֶּרֶא, גָדַל פרא, גִדַּל (צמחים, שער) פרא כמו גדל פֶּרַע גדל בלי טפול, ואמר המליץ: בקצת המקומות יגלו קני צוקר פרא (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, יב:). מין תבואה הגדלים פרא (שם שם יז.).