פרג
* 1, ממנו *פָּרַג.
1 [שרש זה אינו בלשון המקרא, וכנראה עבר ללשון החכמים מן הארמ' שבתרגומים, ועי' בהערה הבאה. בערך הבא.
ואמר בן סירא: דאגת מחיה תפריע נומה ומחלה חזקה (נ"א ומחלי חזק) תפריג שנה (ב"ס גני' לד ב); אבל כבר העירו על כך, כי בלי ספק צ"ל תפיג (ר"ל תָּפִיג, הִפע' מן פוג), ונשתבשה המלה בהשפעת תפריע.]