פְּרָדִי

° סימן התקופה חסר במקור, פַּרְדִי, פְּרַדִי, ת"ז, — עצם פרדי, עצם שאינו מתחלק יותר, Atom; atome; atom, וגם עצם מן העצמים הנפרד לעצמו: ההקדמה הראשונה לקיים העצם הפרדי (ר"ש א"ת, מו"נ א עג). אמרו התנועה היא העתק עצם פרדי מן החלקים ההם מעצם הפרדי אל עצם פרדי סמוך לו (שם שם). ההקדמה החמישית היא אמרם שהעצם הפרדי תשלם עמידת מציאותו במקרים ההם ולא ימלט מהם ובאור זאת ההקדמה וענינה שהם יאמרו שאלו העצמים הפרדים אשר יבראם השם כל עצם פרדי מהם בעל מקרים לא ימלט מהם וכו' (שם שם). חלק מהמדברים וכו' מאמונתם שהשם ברא העולם וכו' מחלקים קדומים קוראים אותם עצמים פרדים, אין לחלק מהם שעור לרוב קטנותו וכו' (ר"ש א"ת, פי' המלים הזרות). ונראה לי יותר לומר שהוא (השכל) פרדי לפי גודל היינו לפי מקום כלומר שאין לו כלי מיוחד בגוף (ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפש א, ציון ז). קראוהו המדברים העצם הפרידי ר"ל נפרד בעצמו (נרבוני, מו"נ א נא). ועוד נניח גשמים פרדיים זה אצל זה וכו' וע"כ חייבו הגשם הפרדיי והוא חלק שאינו מתחלק וכו' וזה הדבר תראה בחוש שהעצם הפרדי אין לו מציאות (רשב"צ דורן, מגן אבות, חלק יעקב ד, צח.). הנה התבאר מדבריו אמתת מה שפירשתי בכונת המדברים ר"ל שלא נתכונו לדבר מהגשם הבלתי מתחלק הנקרא פרידי כי אם מהרכבת גשמי העולם עליונים ותחתונים בחלקיהם (ר"י אברבנאל, מפעלות אלה' ט ה). כי הם (החוקרים) מניחים הזמן היותו נמצא פרדי מצוי בפני עצמו והוא כמו כלי מחזיק הדברים שנותנים בתוכו (רש"פ, יריעות שלמה א ג, ח:)1.



1 [(בכר, לקוטים מספר המספיק לתנחום ירושלמי, 144), מעיר על הבטוי עור הפרדי שתנחום מביא בשם הרמב"ם בכתאב אלכאפי ערך עור וערך פרד במשמ' העור שהנפח חוגרו לפניו על חזהו ועל רגליו להסיר מעליו את הניצוצות. את מקום הבטוי הנ"ל ברמב"ם לא מצא בכר, ואולי הוא באחד מכתביו שאינם בידינו היום. ולא נמצאה מלת פרדי במשמ' נפח לא בעבר' ולא בערב', ואולי טעות היא וכונת הרמב"ם לעור הנקרא פדרי فدرى בערב', הוא עור היעלים, chamois בלעז, ולא ידוע אם כון תנחום לדעת הרמב"ם באמרו שזה עור שהשתמשו בו הנפחים.]

חיפוש במילון: