1, ש"ז, מ"ר פַּרְדֵּסִים, — א) גן אילנות, ובפרט גן אילני פרי, Garten, Park; jardin, parc; graden, park: שלחיך פַּרְדֵּס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים (שה"ש ד יג). עשיתי לי גנות וּפַרְדֵּסִים ונטעתי בהם עץ כל פרי (קהל' ב ה).  ואגרת אל אסף שמר הַפַּרְדֵּס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר אבוא אליו (נחמ' ב ח). — ובתו"מ: עד אימתי עניים נכנסין לפרדסות עד שתרד רביעה שניה (שביע' ט ז). כיצד אוכלין נשרים בשבת היו פותחין גינותיהם ופרדסותיהם לעניים שהיו בשני בצרות (תוספת' פסח' ב כא). החיה שקננתה בפרדס צריכה זימון מפני שאינה ברשות אדם (שם יו"ט א י). לפרדס של מלך ועלייה בנויה על גביו מה עליו על אדם אלא להציץ ובלבד שלא יזיז עיניו ממנו (שם שם ב ו). שדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד המקדיש בפרדסות ספוסטא ובחולית של מחוזא נותן חמשים סלע לבית כור ר' יהודה אומר אף המקדיש בפרדסות ירחו ובחולית של יבנה נותן חמשים סלע לבית כור (שם ערכ' ב ח). פרדס אני מוכר לך אע"פ שאין בו רימונים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמתקרי פרדסא (ב"מ קד.). משל לאחד שהיה עובר לפני פרדסו של מלך, ראה חבילה של קוצים וירד ונטלה והציץ המלך וראה אותו התחיל מטמן מפניו א"ל מפני מה אתה מטמן מפני, פועלים הייתי צריך שיקושו אותה, עכשיו שקששת אותה בא וטול שכרך (מד"ר בראש' מד). ויטע אשל בבאר שבע וכו' אשל, פרדס, שאל מה תשאל, תאנים וענבים ורמונים (ר' יהודה, שם שם נד). למלך שהיה לו פרדס נטוע שורה של תאנים ושל גפנים ושל רמונים ושל תפוחים ומסר לאריס והלך לו, לאחר ימים בא המלך והציץ בפרדס לידע מה עשה ומצאו מלא חוחין ודרדרין הביא קצצים לקוצו והציץ באותן החוחין וראה בו שושנה אחת של ורד, נטלה והריח בה ושבת נפשו עליה, אמר המלך בשביל שושנה זו ינצל כל הפרדס (רבי עזריה בשם ר' יהודה ב"ר סימון, שם ויקר' כג). למלך שהיה לו פרדס נתנו לאריס והיה בתוך אותו פרדס אילן אחד של סם חיים ואילן אחד של סם המות, אמר האריס אני אעבוד ואשלים ומה שהמלך רוצה לעשות לו בפרדסו יעשה (שם במד' יא). — ובסהמ"א: אחר כן צוה הימן להוליך להם לפרדס מעדנים ויאכלו וישתו תחת הגפנים (רש"ט פלקירא, אגרת המוסר, קבץ על יד יא, ע). והנה הוא הולך בזה המדבר בעצמו והנה נבקעו נהרות ומעינים ובו פרדסים וגנים בכל מיני האילנות (הוא, המבקש, כב). ובראותו יופי המקום וחמדתו ונעמו ותכונתו וכו' ודשאיו ופרדסיו והדסיו ואיליו וצבאיו שמח שמחה גדולה (ר"י זבארה, שעשועים ב, דודזון, 21). משל העולם אצל כתות האנשים כפרדס נאה ונהג בעליו שישקהו בכל יום פעם אחת וכו' ויום אחד הלך בעל הפרדס לעסקיו וצוה בנו שישקה הגן (ידעיה בדרשי, הפרדס א, 4 אוצה"ס ג). — ואמר המשורר: דודי לכה אתי לערוגת רעננים לשתות בת כרם לקול תורים עם יונים, ונהי בתוך פרדס לחיך חונים לרעות בגנים וללקוט שושנים (ר"מ דרעי הקראי, לקו"ק נח). — *ובמליצה: ארבעה נכנסו לפרדס בן עזאי ובן זומא, אחר ורבי עקיבא, בן עזאי הציץ ומת וכו' בן זומא הציץ ונפגע וכו' אחר הציץ וקיצץ את הנטיעות וכו' ר' עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום (תוספת' חגי' ב ג; ומעין זה ירוש' שם ב א, בבלי שם יד:). — ובסהמ"א: ועניני ארבעה פרקים אלו וכו' הם שחכמים הראשונים קוראין אותו פרדס כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס וכו' ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר וכו' (רמב"ם, יסודי התורה ד יג). ואפשר שהדורות השלשה שהזכיר אחר זה הוא לרמוז על שלש כתות מהנכנסים לפרדס ונכשלים בו (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, בראש', ד:). — ב)°ור"ת פַּרְדֵּ"ס פשט, רמז, דרש, סוד2: והנה ארבעה המה בחינות התורה וסימנם פרד"ס סו"ד דר"ש רמ"ז פש"ט (אלשיך לאיוב כח טז). צריך שיעסוק בתורה פשט רמז דרוש סוד סימנו פרד"ס (ר"מ פאפירש, אור הישר עמוד התורה טו, בסדור תפלה למשה לר"מ קורדובירו). — ומצוי בספרי דרוש וקבלה.