פֵּרָה
°, פירה, ש"נ, — כמו חֲפַרְפֵרָה1: ושניהם (חפרפרות ועטלפים) בריה שאין לה עינים אלא שמין הפירות והיא האישות משכנה בחפירה עמוקה בעפר להיות בעפר יסודה והעטלף תעוף באויר שיסודה מן האויר ויש לה חפירה ג"ב בארץ (הגר"א, באור ישעי ב כ).
1 [עי' שם הערה.]