פַּרְוַיִם

ש"ז במ"ז, פַּרְוָיִם, — זהב פַּרְוַיִם1, מין ממיני הזהב; והזהב זהב פַּרְוָיִם (דהי"ב ג ו). — ובתו"מ: שבעה זהבים הן, זהב טוב זהב טהור זהב סגור זהב מופז זהב מזוקק זהב שחוט זהב פרויים (ירוש' יומא ד ד). — °ובלא מלת זהב באותה משמ' ואמר הפיטן: טס ושחטו וקבל הדם הוא בעצמו, זמן לממרס בו שלא יקרש דמו, ירוץ במחתת פרוים קלה למזבח למרומו, יחתה לוחשות במעזבו והוריד עמו (ראב"ן, אכפרה, סליח' מוס' יוה"כ).



1 [לפי התרגומים הקדומים ולפי דעת רֹב המפרשים פַּרְוַיִם שם ארץ, ואולי כמו אופיר (אפריקה), ובא בצורת מ"ז בכמה שמות ארצות כגון מצרים, נהרים וכדו'. אך בתו"מ פרשוהו בדרך דרוש:  אדום דומה לדמו של פר (ריש לקיש, ירוש' יומא ד ד), זהב שהוא עושה פירות (שם שם). ובסהמ"א השתמשו במלה במשמ' זהב טוב בכלל.]

חיפוש במילון: