*, ש"נ, מ"ר פרוטיות, — מן בהמה שנולדה מהרבעת כלאים1 עם סוס או חמור; הפרוטיות אסורות והרמך מותר (כלא' ח ה).
1 [הפרוטיות נזכרות במשנה אחר כל הנולדים מן הסוס וכל הנולדים מן החמור ולפני הרמך ואדני השדה. ובארו המפרשים שהן מין ממיני הפרדות שאין אפשר לעמוד על סימניהן, ועל כן אסורות הן זע"ז. וקשה לקבל פרוש זה גם מצד הענין, שהרי גם הנולדים מן הסוס וגם הנולדים מן החמור כבר נאמרו, ואם אין לדעת ממי נולדו, מובן שאסורים הם מספק. ומצד הלשון, כלום יקרא שם מיֻחד לפרדות אלו שאין אנו יודעים ממי נולדו? ומשום כך כנראה כתב הרמב"ם: שם פרוטיות נופל על איזה מין שיהיה מהרבעה מין סוס ומין חמור על איזה דרך שיתערבו, ע"כ. אך זה בנגוד למשנה, המתירה כל בני סוס(ה) וכן כל בני חמור(ה) זה עם זה ואין בזה אף פרוש למלה פרוטיות, שאינה מתבארת כך משרש פרט להוראותיו. ואולם ההמשך: הפרוטיות אסורות והרמך מותר ואדני השדה חיה וכו', מורה שכאן מדֻבר על מינים יוצאים מן הכלל, ואף על מינים אגדיים שהאמינו במציאותם. ועל כן נראה שגם הפריטיות הן מין סוס או חמור בלתי רגיל שאסור על כל פנים עם סוס ועם חמור. ועל כן אפשר שאין כאן מלה שמית, אלא הכונה למלה היונ' πτέϱωτός בעל כנפים, כפי שהאמיני במציאות סוסים בעלי כנפים. ואלה בודאי אסורים עם סוס או חמור רגיל, ועי' בהערה לערך פְּרָגִית.]