* במקור חסר סימן התקופה,ש"נ, — מטבע מעוטת ערך, שהיא אך חלק פרוט של המטבע הגדולה1, Kleingeld, kleine Münze; (petite) monnaie; change, small coin: האשה נקנית וכו' בפרוטה וכו' וכמה היא פרוטה אחד משמונה באיסר האיטלקי (קידוש' א א). נתן לו שתי פרוטות אמר לו הבא לו אתרוג והלך והביא לו בפרוטה אתרוג ובפרוטה רמון שניהם מעלו (מעיל' ו ד). פרוטה של הקדש שנפלה לתוך הכיס או שאמר פרוטה בכיס זה הקדש כיון שהוציא את הראשונה מעל דברי ר"ע וחכ"א עד שיוציא את כל הכיס (שם שם ו). ויניקהו דבש מסלע (ושמן מחלמיש צור). אלו מציקים שהחזיקו בה בארץ ישראל והם קשים להוציא מהם פרוטה כצור (ספרי דבר' ש"ז). נסמכין על שיתופי חצירות בשבת הראשונה מדוחק, ר' יוסה בי רבי בון בשם רב יהודה כדון אנשי בר דליה שאינן מפקידין על פרוטתן (ירוש' ערוב' ו). שכן עני חופר גומא להצניע בה פרוטותיו (ר' ירמיה, שבת קב:). דילמא אידי ואידי בפרוטות2 שנו דליכא עלייהו טבעא (עולא, ב"מ מו.). א"ר כהנא זאת אומרת אין אונאה לפרוטות ולוי אמר יש אונאה לפרוטות (שם נה.). מאי דכתיב וילבש צדקה כשריון לומר לך מה שריון זה כל קליפה וקליפה מצטרפת לשריון גדול אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול, רבי חנינא אמר מהכא וכבגד עדים כל צדקותינו מה בגד זה כל נימא ונימא מצטרפת לבגד גדול אף צדקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול (ב"ב ט:). כל הנותן פרוטה לעני מתברך בו' ברכות (ר' יצחק, שם שם). מאי מעשה ידיו ברכת, אמר רבי שמואל בר רב יצחק כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך (שם טו:). כקטן כגדול תשמעון, אמר ר"ל שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה (סנה' ח.). מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו יריצנה לחנווני (ר' יוחנן, חול' פד.). כל מי שנותן פרוטה לעני הקב"ה נותן לו פרוטות (רבי פנחס בשם רבי ראובן, מד"ר ויקר' לד). — חצי פרוטה: נהנה בכחצי פרוטה ופגם בכחצי פרוטה וכו' הרי זה לא מעל (מעיל' ה ב). איוב וותרן בממונו היה, מנהגו של עולם נותן חצי פרוטה לחנוני, איוב ויתרה משלו (ר' אבא בר שמואל ב"ב טו:). — שוה פרוטה: חמש פרוטות הן, ההודאה שוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה והנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מעל והמוצא שוה פרוטה חייב להכריז והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי (ב"מ ד ז). כל מי שהוא גוזל את חבירו שוה פרוטה מעלין עליו כאילו הורגו (ר' יוחנן, מד"ר ויקר' כב). — פחות משוה פרוטה: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה (ר' חייא בר אבא בשם רבי יוחנן, ערוב' סב.). — ופרוטה במשמ' כסף, מעות, בכלל: ד' פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם, שכר כותבין ושכר מתורגמנין ושכר יתומין ומעות הבאות ממדינת הים (ת"ר, פסח' נ:). אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס (ת"ר, סנה' צז.). לשעבר היתה פרוטה  מצויה והיה אדם מתאוה לשמוע דבר משנה והלכה ותלמוד ועכשיו שאין הפרוטה מצויה וביותר שהם חולים מן השעבוד אין מבקשין לשמוע אלא דבר ברכות ונחמות (ר' לוי, מד"ר שה"ש, סמכוני באשישות). — פרוטה קטנה: מנין לפרוטות קטנות שהן מצטרפות לחשבון מרובה ת"ל אחת לאחת למצוא חשבון (ירוש' סוטה א ז). — פרוטה דרב יוסף, שפטור לתת פרוטה של צדקה בעת השבת אבידה מחמת העוסק במצוה: אבל נכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר, לא קא מהדר ליה, דקא מהני ליה פרוטה דרב יוסף (רב אמי או רב אסי, נדר' לג:). — ובסהמ"א: מעשה בשטר אחד שהיה כתוב בו שת מאה וחד זוזא, שלח לו רב שרביא לאביי שית מאה פשיטי וחד זוזא או שית מאה סלעים וחד זוז או שית מאה סל זוזים וזוז, שלח לו בפרוטות אין לספיקה שפרוטות אין כותבין אותו בשטר (הלכות פסוקות לתלמיד רב יהודאי גאון, 53). מעשה בשטר שהיה כתוב בו שש מאות וזוז אחד והרי הדבר ספק אם שש מאות זוז וזוז אחד או שש מאות אסתירא וזוז, אמרו חכמים יטול שש מאות אסתירא וזוז שיד בעל השטר על התחתונה, א"כ למה לא נאמר שש מאות פרוטה3 וזוז, לפי שהפרוטות כולל אותן הסופר זוזין ואחר כך כותבן (רמב"ם, מלוה ולוה כז טו). ואמר לו ראובן לא אתן לך פרוטה קטנה עוד שיש לי עדים שבזמן שקניתי ממך היין לא היה שוה כי אם שלשה דינרים (תשו' יעקב אלפסי, פאר הדור קסג). — ואמר המשורר בפתגם: הפרוטה אינה תהלה, וגרה איננה מעלה (עמנואל, מחברת א, 9).