* 1, פירוש, ש"ז, — שה"פ מן א. פָּרַשׁ, — א) הבעה ברורה, מפֹרשת, של דבור, הבעת דברים ממש כמות שהם, ausdrückliche Angabe; declaration formelle; explicit statement: אין לך חרב של שלום אלא חרב של פרעה נכה ושטפה את אותו צדיק וזה הוא יאשיהו וכו'. היכן פירושו של דבר, רוח אפינו משיח יי' נלכד בשחיתותם (תוספת' תענ' ב י). אם אמרו בשעת מיתה ינתן (הפקדון) לפלוני שהן שלו יעשה מפורש בפירושו (שם ב"ק יא א). ככר ומקל ירדו כרוכין מן השמים, אמר להם הקב"ה לישראל, אם תעשו את התורה הרי ככר לאכול, ואם לאו הרי מקל ללקות בו, והיכן פירושו של דבר, אם תאבו ושמעתם וכו' (רשב"י, ספרי דבר' מ). וכולן שאמרו בשעת מותן יינתנו לפלוני שהן שלו יעשה פירוש לפירושן (ב"ב נב.). — ובמשמ' הדבר המפֹרש בנגוד אל סְתָם, הדבר הסתום: ושאר כל הדברים סתמן מותר (למכר לגוי) ופירושן אסור (ע"ז א ה). ועם ב בכל"ם, בּפֵרוּשׁ, במפֹרש, ברור, ausdrücklich; formellement; explicitly: מוכר לו פירות (אפילו) בשעת הזרע ומשאיל לו סאתו וכו' אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלים, וכולן בפירוש אסורין (שביע' ה ח). אין מוציאין שמן שרפה ופירות שביעית מהארץ לחוצה לארץ, א"ר שמעון שמעתי בפירוש שמוציאין לסוריא ואין מוציאין לחוצה לארץ (שם ו ה). כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לידון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש (ספרא, ראש פ' ויקרא, י"ג מדות של ר' ישמעאל). מוציאין את כל אדם ומשאילין את הגדול שבהן ואומרים לו אמור מה ששמעת בפירוש והוא אומר והדיינים עומדים על רגליהם וקורעים ולא מאחים (שם ויס, אמור פרשה יד). ומי פירש לנו בפירוש שארבע מינין הללו שהן אתרוג וכו' (תנחו' בובר, אמור כט) . — ובסהמ"א: שאחרי שבאר לנו ארסטו' בפירוש  הכחות אשר לא יובדלו ויופרצו מן הנפש אשר הם המרגשת והצומחת וכו' (ר"י מפיסא, מנחת קנאות, 69). — °ובאותה משמ' בְּפִרוּשִׁים, ואמר המשורר: ויקראו ספר לקים כל מהר כתבתה בפרושים ויכתוב עלי שטר מחזק שריר בתוספת וחדושים (ר"י חריזי, תחכ' ו', 73). — ב) בִּאוּר, האומר כאלו בפרוש מה שלא מפֹרש עד כה2, Erklärung; explication: וסתמו לאו כפירושו הוא3 (ר' מנא, ירוש' גיט' ה י). אי מהימנא לך עשה כפירושה ואם לאו עשה פירוש לפירושה (ב"ב נב.). על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים (חייב זקן ממרה) (ר' יהודה, סנה' פז.). — ובסהמ"א: פירושה כתב אלהינו בדת מוסר כי בדת שוכנת נפש כל בשר (רסע"ג על חוי הבלכי ב, 54). ובעת אשר התבוננו באגרות ידענו רוב חכמתכם אשר אתם יודעים בכבודכם, כי פירוש אָלף אינם מכירים, קל וחומר מכניסים עצמם במה שלא הנחילם חי העולמים (הוא, ס' הגלוי, הרכבי, רטז). מום זה ומום אחר אין זה מקח טעות, פירוש, פרה זו לא היתה לא רבצנית ולא נשכנית ולא בעטנית אבל היה בה מום אחר שאינו נכר (רי"ף, ב"מ, מט:). בשם האל הגדול והנורא אחל לפרש פרוש התורה (ראב"ע, הקדמה א' לפרושו על התורה, כהנא ב, 63) . הודע לדיינין פירוש הדברים והם יודיעוך אם אתה חייב או אין אתה חייב (רמב"ם, טוען ונטען ו א). חלילה שתורתם התיר' להם אבל היהודים בעלי חמדה ועשו פירוש להנאתם (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה, הנובר, 12) . — ואמר המשורר: שלישי בם סעדיה המבונן זקן תורה ופרושים ודינים ופתרונות חמודות מזהובים ופקודים משמחים והגונים (ד"ה של יהודה מצרים וא"י, יעקב מן, ב, 76). — ומצוי מאד בספרות הפרשנות וההלכה, וגם בקיצור פי', וגם במשמ' ספר המכיל באורים לספר מספרי המקרא וכדו'. — °ובמשמ' באור על דרך משל והשאלה: והוא מאמר יסבול הפירוש4  מאד (ר"ש א"ת, מו"נ ב כו). — וּפֵרוּשׁ שֵׁם, הגדרה, definitio: או יהיה (התֹאר) פירוש שם כאלו תאמר האדם הוא החי המדבר וכו' ענין זה התואר פירוש שם לא זולת זה, כאלו תאמר שהדבר אשר שמו אדם הוא הדבר המורכב מן החיים והדבור (שם א נא). החלק הראשון (של התארים) שיתואר הדבר בגדרו כמו שיתואר האדם כשהוא החי המדבר, זה התאר הוא המורה על מהות הדבר ואמתתו, כבר בארנו שהוא פירוש  שם לא דבר אחר (שם שם נב). — ג) °פֵּרוּשִׁים במשמ' פרטי המצוות והחקים: תכנת שבת רצית קרבנותיה צוית פרושיה עם סדורי הסכיה (מוסף לשבת). — וכשם לדת ישראל: וכל שכן כי ענייני מושיענו אף על פי שאינם חוץ לשכל אינם קרובים אל השכל, ולכן נקראת אמונתנו פירוש ולא דת (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה, הנובר, 18).