פ"ע, פָּרָחָה, פֹּרֵחַ, פֹּרַחַת, פָּרוֹחַ, תִּפְרַח, פָּרְחָה הצרעת, פָּרַח השחין וכדו', יצא וכסה את העור או את הקיר וכדו', ausbrechen; se répandre, se développer; to break out: והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פֹּרֵחַ אבעבעת בכל ארץ מצרים (שמות ט ט). ואם פָּרוֹחַ תִּפְרַח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו (ויקר' יג יב). נגע צרעת הוא בשחין פָּרָחָה (שם שם כ). בהק הוא פָּרַח בעור (שם שם לט). וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פֹּרַחַת הוא (שם שם מב). ואם ישוב הנגע וּפָרַח בבית (שם יד מג). — ובתו"מ: בהרת כגריס ובה מחיה כעדשה, פרחה בכולו ואחר כך הלכה לה המחיה או שהלכה לה המחיה ואחר כך פרחה בכולו טהור (נגע' ח ב). שתי בהרות אחת טמאה ואחת טהורה, פרחה מזו לזו לעור הבשר ולא מעור הבשר לתוכן טהור (תוספת' שם ג יא). והפורח בבגדים טמא (שם שם ז יד).  והפורח בבתים טמא (שם שם ז טו).— ועי' פֹּרַחַת.