1, ש"ז, פָּרַח, בכנ' פִּרְחָהּ, פִּרְחָם, מ"ר פְּרָחִים, פְּרָחֶיהָ,ניץ, נץ הצמח, Blume, Blüte; fleur' flower, blossom: והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פֶרַח ויצץ ציץ ויגמל שקדים  (במד' יז כג). לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה וּפִרְחָם כאבק יעלה (ישע' ה כד). כי לפני קציר כתם פֶּרַח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז (שם יח ה). — ובמשמ' כוללת, כל הצומח: גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החרי אמלל בשן וכרמל וּפֶרַח לבנון אמלל (נחו' א ד). — וקשוט בצורת פֶּרַח: מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה וּפְרָחֶיהָ ממנה יהיו וכו' שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר וָפֶרַח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר וָפֶרַח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה וּפְרָחֶיהָ (שמות כה לא-לד). וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פִּרְחָהּ מקשה הוא (במד' ח ד). ועביו (של הים) טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פֶּרַח שושן (מ"א ז כו). ואת המנרות חמש מימין וחמש משמאל לפני הדביר זהב סגור וְהַפֶּרַח והנרת והמלקחים זהב (שם שם מט). — ובתו"מ: הפרח היוצא מן העריס רואין אותו כאילו מטוטלת תלויה בו, כנגדו אסור (כלא' ו ט). — ודבור, כפתור וָפֶרַח, לדבר נאה מאד, עי' כַּפְתּוֹר. — ובסהמ"א: והפרחתי לו כענפים ופרחים משאר דברי החכמים (רז"ה, המאור, הקד'). בטבע פרחי הזתים להיות שנים מה שאין כן בפרח אחר (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, בהעלותך, קלו:). — ואמר הפיטן: בית יער הלבנון מלבלב מגדים וגומל, זהב פרוים פרות פרחיו עוד מהאמל (מאיר, אור ליום הנף, מעריב ליל ב פסח). עד אן עדינה תהי שוכנה ברוב השקט ופני פרחי הלא כסו חרוליך (ר"מ מרוטנבורג, שאלי שרופה, קינ' ת"ב). — ואמר המשורר: אחר אשר יגמל חסדים כסיל ישוב מהר ותגמולי חסדיו ברע יוביש, כזמן אשר ימטיר נדבות עלי דשא וכתם פרחיו בא בברד ואלגביש (ר"ש הנגיד, בן משלי, הרכבי, 118). והצמיח בטל מליו צמחיו, והפריח במי שכלו פרחיו (ר"י חריזי, תחכ' ג, 44). — °ובנגוד לפרי, ואמר המשורר: ואל תשיאך חכמת יונית אשר אין לה פרי כי אם פרחים (ר"י הלוי, דבריך במור עובר, דיואן ב, 164). — ובהשאלה, °פִּרְחֵי שושנים, °פִּרְחֵי עדנים, °שושני פֶּרַח, כנוי לישראל, ואמר הפיטן: למדים מהם פרחי שושנים, זמנים וקצים חדשים גם ישנים (בנימין, אלהינו אלהים אמת, מחז' איטל' א, סג:). האויב בקומו לעורר מדנים ודמה להכרית פרחי עדנים זמם לשקול לגנזי אדונים חליפי מאת ככרי אדנים (שמעון בר יצחק, אתה האל, סליח' תענ' אסתר). ויושע שושני פרח מזריח מאורים, שמרם כאישון כרדפו אחורים (הוא, ויושע, יוצ' ז פסח). — °ופרחי הלענה, כנוי לאנשים רשעים: ואלה מוסיף על הראשונים סכלות מצרי כתות של מלאכי קכלא הם פרחי הלענה השוקדים על למודם הנק' שולארים ובלעז אישטודינט"י אלה הדבורים עוקצים ומקיצים כקוצים (מכתב משנת תי"ד בענין עלילת הדם, MGWJ 1894, עמ' 95). — °פֶּרַח של מנורה, בית הקבול לשמן שבראש המנורה: כיוצא בו קני מנורה טהורין, הפרח והבסיס טמאין (כלים יא ז). החדות שבבית ומנורה בתוכו והפרח שלה יוצא וכפישה נתונה עליו וכו' בית שמאי אומרים החדות טהור ומנורה טמאה וכו' (אהל' יא ח). מנורה ברשות הרב' גבוהה עשרה טפחים ופרח שבראשה רוחב ארבעה הנוטל ממנה והנותן על גבה חייב (תוספת' שבת י ז). נטלו פרחה של מנורה ופצעו את מוחו (מד"ר שה"ש, מצאוני השומרים). — ובסהמ"א: ובית שקעו של נר וכו' כלי שהן מניחין למעלה מן הפרח של מנורה ועל אותו כלי מניחין הנר והוא לשני דברים, אחד שלא יתלכלך הפרח של מנורה ואחד שיקבל שמן הנשפך מן הנר (רה"ג, פרוש כלים ב ז). — *ופֶרַח של עמוד, כֹּתֶרֶת, קשוט עגֹל על ראש העמוד, Kapitäl; chapiteau; capital: טומאה תחת העמוד, טומאה בוקעת ועולה, בוקעת ויורדת, כלים שתחת הפרח טהורים וכו' הטומאה והכלים שתחת הפרח אם יש שם פותח טפח טמאין ואם לאו טהורין (אהל' ו ו-ז). פרחים (של המנורה) למה הן דומין כמין פרחי העמודין (מנח' כח:). ונוח היה לאחשורוש לעשות לו עמודים של כסף וזהב מלהביא עמודים של שיש מפרקאונסין למדי וכו' א"ר מתנה אני ישנתי על פרחו של אחד מה והוה מלא קימה ופשוט ידים ורגלים (מד"ר אסתר, פרשתא ב, חור כרפס). — ובסהמ"א: ואם היה פרח יוצא מעמוד זה וכלים תחת הפרח הכלים טהורים שאינו מטמא אלא כנגד הטומאה (רמב"ם, טומאת מת, כה א). — *פִּרְחֵי כהֻנה, צעירי כהנה2: בקש להתנמנם פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה וכו' (יומא א ז). כהן ששמש בטומאה אין אחיו הכהנים מביאין אותו לבית דין אלא פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ומפציעין את מוחו בגזירין (סנה' ט ו). בית המוקד כפה ובית גדול היה מוקף רובדים של אבן וזקני בית אב ישינים ומפתחות העזרה בידם ופרחי כהונה איש כסתו בארץ (מדות א ח). אם היה שערה (של סוטה) נאה לא היה סותרו מפני פרחי כהונה (ר' יהודה, תוספת' סוטה א ז). לול קטן היה בין האולם למזבח ולמערבו של כבש, אחד לששים ושבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין משם יין קרוש כעגולי דבלה (ר' אלעזר בר' צדוק, שם מעי' א טז). בשתי קלפיות נתחלקה ארץ ישראל, אחת שהגורלות נתונין בתוכה ואחת ששמות השבטים בתוכה, ושני פרחי כהונה עומדים, מה שזה מעלה וזה מעלה זכה (ירוש' יומא ד א). שמונים אלף פירחי כהונה נהרגו על דמו של זכריה (ר' יוחנן, שם תענ' ד ח). שמונים אלף פירחי כהונה ברחו להם לתוך קלתותים של בית המקדש וכולהם נשרפו ומכולם לא נשתייר אלא יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול (הוא, שם שם). שמא תימצא טהורה ויתגרו בה פירחי כהונה (שם סוטה א ה). משחרב הבית בראשונה נתקבצו כיתות כיתות של פירחי כהונה ומפתחות ההיכל בידן ועלו לגג ההיכל ואמרו רבש"ע וכו' (ת"ר, תענ' כט.). — ואמר הפיטן: בכו תבכה מחמשת ספרים, כנהרג כהן ונביא ביום הכפורים, ועל דמו נשחטו פרחים כצפורים, ונדו כצפרים כהני צפורים (ר"א קליר, איכה ישבה חבצלת השרון, קינ' ת"ב). והרג המונים משוחי שמנים באווי נמנים פרחי כהנים אלפים שמונים (הוא, איך תנחמוני הבל, שם). זכור ה' לאבות ופרחים אשר הרג רשע שר הטבחים (זכור ה', ערבית ת"ב, ספרדי). — °פִּרְחֵי כהונים: ויהי היום וילך ישוע וישחק בכדור עם פרחי כהונים נגד לשכת הגזית בהר הבית (תולדות ישוע, 19). וישלח המלך פרחי כהונים לבית פורה ויהי כאשר באו פ"כ ויאמרו אליו אנו בריונים וכו' (שם 68). — °פִּרְחֵי דוכן, באותה משמ', ואמר הפיטן: שיר ישוררו לו פרחי דוכן, בפה וחך ערב ונעימות צרדה (יוסי בן יוסי, אתה כוננת עולם ברב חסד, עבודה, מחז' איטל' ב, ריד.). — °ופִרְחֵי לויה, ואמר הפיטן: סבבוהו פרחי לויה, באצבע צרדה יכו נגדו, סודרים ספרי פליליה, יודו ליי' חסדו (ראב"ע, אזכירה, סדר עבודה, איגר 223). — °ובמשמ' ילדים צעירים בכלל, ואמר הפיטן: טענו לחטוף מצה בלילי פסחים כדי שלא יישנו הפרחים (ר"י טוב עלם, אלהי הרוחות, קרוב' שבת הגדול). נבזזו חנויות מזוינות ואין מגין, פרחי ורבי בים צרם מגן (בנימין, ברית כרותה, סליח' למוס' יוה"כ). — °בענין יחוסי המשפחה, בנים, בני בנים וכו', בלשון הקראים descendents: אסור לשחוט העקר עם הפרח ביום אחד שנאמר ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד (ר"א הקראי, גן העדן, שחיטה ג, פג.). ואם היה השם מורה באסור לא היה משתדל החכם להוציא עלה לאסורם מתוך עלת שאר לאמר מצד שהם עקר ופרח על עקר ופרח והם שני שארים על שני שארים (שם, עריות ב, קל:). ואולם קרובי האדם הם לשלשה מעלות פרחים עקרים וכנפים ואין שלשתם במעלה אחת אלא שכל הקרוב זוכה מן הרחוק ממנו (שם, ירושה, קסה.). בהכחד הפרחים הכתוב הזכיר הכנפים באמרו ונתתם את נחלתו לאחיו (שם שם ד, קסח:). והנחלה הולכת מן העקר אל הפרח וכו' אכן אנחנו לומדים מכח הכתוב שהעקרים נוחלים את הפרחים קודם הכנפים (שם שם). ונמצא שהפרחים קרובים מן הכנפים ועל כן יירשו העקרים קודם הכנפים ולמה לא יירשו העקרים קודם הפרחים מפני שהפרחים קודמים מן העקרים (שם שם, קסט.). והלא זה החכם נ"ע הרבה מאמריו וכו' להחזיק שפרחי המת עומדים במקומו שיירשו בראוי ובמוחזק ואיך היה פוסק שאם מת האב ונשארה האם תהיה נוחלת את הכל ופרחי האב הזוכים בירושתו בראוי ובמוחזק ישאר (שם שם, קע.). שכל הזוכה בירושתו יעמוד במקומו בין מפרח בין מעקר בין מכנף (אליהו בשייצי, סדר ירושות ב ג). הפרחים רודפות אחרי העיקרים (לקוטי קדמוניות, נספחים, 89). — °פִּרְחֵי הנשים כנוי לדמי הוסת, וביחוד דמי הוסת הראשונים3: גם מעוררים (הזרעונים) שתן ופרחי הנשים (ספר המסעדים לר"י הישראלי, כ"י). וגם יועיל לפרחי הנשים קלמנט מדברי וכו' (נרבוני, ארח חיים, כ"י ביהמ"ד שכטר). תחלת העת כאשר יצא הזרע מן הזכר ופרחי האשה הוא על הרוב אחר מלאת י"ד שנה ואז יצמחו שערותיו בבית הבשת (שער השמים לאבי הרלב"ג ח א, כז). ופעמים יתילדו בהם (בהפנים) כמין עדשים וזה פעמים יקרה משלהבת השמש ופעמים יקרה לבתולות כאשר פרחיהן שהן מן השחורה אינן יוצאין בזמנן ומתפשטין בכל הגוף אמנם יהא נכר בפנים (ר"י אלדבי, שבילי אמונה ד א). וכתב גאלינוס שראה אשה שנפסקו פרחיה ארבעה חדשים ונרזו פניה מאד והפסידה חפץ המאכל (שם ד ב). — °פֶּרַח, שם מטבע, כתרג' של הלעזית fiorino4: שמעון שחייב עצמו לאשתו באלף פרחים אם לא ילך אצלה אחרי עבור שנה (תשו' הר"י מיגאש קו). ראובן הלוה לשמעון ולצלעתו ע"פ שטר הודאה עד סף מאה וחמשה פרחי' להשביחם (תשו' הר"נ גירונדי פ). שמו ת"ק פרחים ערבות שאם יבא שלא יעשו לו שום עכבה ולא רצה לבא כי היה רוצה לעגן הבחורה (תשו' ריב"ש קכז). על דבר שמעון שתובע מלאה חמותו מאה פרחי' שנשתעבדה לו בשער מצרי (תשו' מהר"י קולון יח). מי שאבד לו פרח היתכן שבעצבונו וכעסו ישבר כלי ששוה אלף פרחים (ר"א אזקרי, ס' חרדים עא.). וזה דומה לאדם שאבד מרגלית והיה בוכה עליה בחושבו שהיתה שוה אלף פרחים ומנחמים אותו ואומרים לו לא תבכה שלא היתה שוה אלא עשר אלף פרחים (תולדות יצחק להרי"צ קארו, אמשט', צד.).