ב. פרח
1, ממנו ב. פָּרַח, פֹּרַַחַת, *א. פְּרִיחָה.
1 [מלבד העבר' נמצא שרש זה במשמ' גדילת הצרעת אך בארמ' ובסור', ואולי גם שם רק ע"פ העבר' שבמקרא. וכדעת רבים אין משמ' זו אלא התפתחות של א. פרח. אך אין זה נראה ביותר כי על פי כל שמוש הפעל משמעותו לרעה.]