1, ש"נ, מ"ר פֹּרְחוֹת, — מין ממיני הצרעת: ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פֹּרַחַת הוא (ויקר' יג נז).לכן כה אמר יי' הנני אל כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את הנפשות לְפֹרְחוֹת וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את הנפשות אשר אתם מצדדות את נפשים לְפֹרְחוֹת וקרעתי את מספחותיכם והצלתי את עמי מידכן ולא יהיו עוד בידכן למצדה2 (יחזק' כ-כא).
1 [בעקר קצור של צרעת פֹּרַחַת, עי' ב. פָּרַח.]
2 [גם פֹּרְחוֹת וגם כסתות וגם מספחות מצינות כאן מיני נגעים וצרעת, כלשון פרחת הוא (ויקר' יג נז), וכסתה הצרעת את כל עור הנגע (שם שם יב), סַפַּחַת או בהרת (שם שם ב), מספחת הוא (שם שם ו), וכן באה המלה כסתות במשמ' פִּקּוֹת ובועות בתו"מ: בעל הפיקין, שיש לו כסתות הרבה (בכור' מה.). וזה מעשה המכשפות: הן עושות להן סימני צרעת ונגעים ומטילות מחלות אלו בכשפיהן על אנשים חפים מפשע. ועי' טורטישינר, קבץ החברה העברית לחקירת א"י תרצ"ד, עמ 260-257.]