1, פ"ע, פֹּרְטִים, — פָּרַט על פי הנבֶל, נגן עליו: הַפֹּרְטִים2 על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר (עמו' ו ה). — ובסהמ"א: ויכן אותו לחוד חידות ולמשול משלים ולהבין כל מתכונת ולחרוז כל מחרוזת אשר יערכו בו הפורטים וכל שרי שיר על הידות (רסע"ג, הקד' עברית להאגרון, הרכבי, נה). אהה לשר ושירותיו אשר שר אשר על פי נבלי לא פרטן (יצחק בן ראב"ע, פניני שיר, שעה"ש 161). — ואמר הפיטן: נואלו החכמים מהשיח גבורותיך, וילעג לשון הפורטים מהם במפעלותיך (רסע"ג, מגן ומחיה, סדור רסע"ג, שעח).
1 [עי' בהערה הבאה.]
2 [יש הרואים בשמוש הפעל פרט כאן בטוי של גנאי למריטת המיתרים על גבי הנבל, כלו' על גבי סיר ממש שמתחו עליו נימים כדי לעשות מעין כלי נגון, ובכוון זה היה אפילו מי שהציע לגרס: כַּר וְיָד (במקום כדויד) חשבו להם כלי שיר; ואם פרט כאן בטוי של לעג למי שאינו יודע לנגן באמת, כי אז צדק ריב"ג בשרשיו באמרו: ומהענין הזה (פרט הנושר בדעת בצירה) אצלי הפרטים על פי הנבל מפני שפורטין הדבור ופוסקין הנעימות ואיננו רחוק לומר בו הפולטים (כלו' פאלטון فالطون, חסרי מחשבה בערב') והם האומרים השיר לשעתם מבלי מחשבה וכו', ע"כ. ויש בערב' גם (עי' Dozy) פַארט فارط במשמ' מנגן עפ"י דמיונו ללא הכנה. ואף אפשר לראות בפעל זה צורת משנה של מרט, כאלה מרט המנגן במיתרים כדגמת מריטת נוצות ושערות. ולפי כל הדרך הזאת אפשר לראות בפעל זה אך משמעות מיוחדת של ב. פרט. ואולם בלשון השומרונים (עי' מונטגומרי, JBL1906, עמ' 51) בא פרט במשמ' זמר זמירות, שר מזמורים בכלל, ועל כן אפשר שיש כאן פעל מיוחד, ואין המקום היחידי שבמקרא מספיק לקבֹע את הוראתו המיוחדת.]