א. פְּרָט

* 1, ש"ז, מ"ר פְּרָטִים, פרטין, פְּרָטוֹת, — Einzelnes, Einzelheit; détail; detail, itemבשלש עשרה מדות התורה נדרשת וכו' מכלל ופרט, מפרט וכלל, מכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל וכו' מכלל ופרט כיצד, מן הבהמה כלל, מן הבקר ומן הצאן פרט, כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט, מפרט וכלל כיצד, כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה פרט, וכל בהמה לשמור כלל, כלל ופרט וכלל נעשה כלל מוסף על הפרט, מכלל ופרט וכלל כיצד, ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל, בבקר ובצאן ביין ובשכר פרט, ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט לומר לך מה הפרט מפורש דבר שהוא וולד וולדות הארץ וגדולי קרקע אך אין לי אלא כל דבר שהוא וולד וולדות הארץ וגדולי קרקע, יצאו כמהין ופטריות (רבי ישמעאל, ספרא ראש ויקר' א). לעולם יהא אדם כונס דברי תורה כללים שאם כונסן פרטים מייגעים אותו (רבי יהודה, ספרי דבר' שו). ומן המבול עד שנולד יצחק שצ"ב שנה וזה פרטן אלה תולדות שם שם בן מאת שנה וכו' (סדר עולם רבה א, רטנר, ג:). לא תעשה כל מלאכה כלל, לא תבערו אש בכל משבותיכם פרט וכו', לא תעבדם כלל, לא תשתחוה להם פרט (ירוש' שבת ז ב). לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל, זה ר' עקיבה שהתקין מדרש הלכות והגדות וכו' מה שהתקין, זה כללין ופרטין (ר' יונה, שם שקל' ה א). ר' ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד ור' עקיבא אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב (חגי' ו:). כללו של ר' מאיר פרטו של ר' יהודה, כללו של רבי יהודה פרטו של רבי מאיר (שמואל, שבוע' לח.). כלל ופרט , עשה את הכלל מוספת לפרט והכל בכלל, כל אבן יקרה מסוכתך כלל, אודם פטדה תרשיש ויהלום וגומר פרט, הכל בכלל כל אבן יקרה מסוכתך (ר' חמא בר חנינא ור"ש בן לקיש, מד"ר בראש' יח). שלכך הוציא בפרטם כ"ב אלף וג' מאות ובכלל כ"ב אלף ולא יותר (שם במד' ד). נמצאו בלוים יתרים על כ"ב אלף ג' מאות כמו שהוא מחשב במנין ראשון בפרטן (שם שם). — ואמר הפיטן: ציר נאמן קראת לעלת פניניך, בארתו חמורות וקלות ענשין ואזהרות פרטות וכללות, שכר המצות ושלום גמולות (ר' שמעון בר יצחק, תמכו, קרוב' ב שבוע'). —  ובסהמ"א: מנהג החושבים שהם בעלי סוד החשבו לכתב באגרת הפרטים ובראש האגרת יכתבו הכלל הנחבר מן הפרטים (ראב"ע, שמות ל יב). כי המדבר פעם ידבר עם הפרטים ופעם בדרך כלל (הוא, שפת יתר, 36). דע כי שם אדם שהוא פרט נבדל מן הכלל שהוא מקרה נשוא כנשמת האדם (הוא, ס' השם א, קבוצת קונטרסים). וההפרש השני שתואר השם יאמר בלשון רבים כמו חכמים ונבונים ולא יתכן לומר מן יצחק יצחקים ומן יעקב יעקבים, ואין טענה ממלת ישראלים ישמעאלים כי הפרט שב כלל (שם ב). ובפרשת תוצא הארץ נפש חיה תמצא סודות מציאות הב"ח למיניהם, כלליהם ופרטיהם (ר"י מפיסא, מנחת קנאות, 10). וכ"ש בדברי צווייה אזהרותיה דקדוקיה ופרטותיה שהם כלם סודות צפונים (שם 11). ודבריהם וּפִרְטֵיהֶם2 רבים (דון וידאל שלמה, אגרת חשן משפט, תפארת שיבה לצונץ). כתב (בשטר) סכום הכל כך וכך ופיחת או הוסיף בה אנו אומרים ודאי טעה בחשבון ואחר הפרט אנו הולכים (טוחו"מ, הלואות מב ח). — °פְּרָט, איש מאישי המין, Einzelwesen, Individuum; individu; individualכי העיון איננו מעיין כי אם בכללי הדברים ומיניהם ואיננו מעיין באישיהם ופרטיהם (ר"י א"ת, אמונות ודעות ב). וענין המין שהוא כולל שפל ממנו וצריך להיות מקבץ תחתיו אישים ר"ל פרטים (רוח חן י, כו.). ואפלטון חשב שיש צורות כלליות נפרדות מחומר בפועל, שהם סבות ידיעת כל אישים הנמצאים והמינים נקראים (אידיאי) וכו', שהש"י ב"ה מביט בהם ובורא כל הפרטים (ר' הלל מוירונא, תגמולי הנפש, י:). — ואמר המשורר: אחד ויחודו מאד נעלם מי יעמוד על סוד אמתתו, אחד ולא במין אשר יכלול תחתיו פרטים באגדתו (עמנואל, מחב' ד, 38). — °פְּרָט, במשמ' פֵּרוּט הזמן, התאריך: והיה זה כך וכך ימים לחדש פלוני לשנה פלוני לפרט היצירה (תשו' הר"נ גירונדי, כח.). כתובה הכתובה בטעות בפרט אם נתאחד הפרט כשרה ואם מוקדם פסולה (ר"מ מרוטנבורג, שערי תשובה ט). — ואמר הפיטן: ציון לפרט וארשת3, צרה אל אחותה נגשת (יצחק ברבי שלום, אין כמוך, זולת שבת א אחה"פ). — °פְּרָט קטן, פֵּרוּט מספר השנים מבריאת העולם בהשמטת האלפים, או האלפים והמאות, כגון שנת תש"ג או ש"ג במקום ה' תש"ג: אם השמיט הסופר ולא כתב לבריאת עולם וגם לא כתב חמשת אלפים כשר ואפילו השמיט גם המאות ולא כתב אלא הפרט הקטן כשר (שו"ע חו"מ מג ב). — °פְּרָט גָּדוֹל, פֵּרוּט מספר השנים מבריאת העולם בהזכרת האלפים. — °ועם ב, בִּפְרָט, ואמר המשורר: עזבי לספר את פעלת אל בפרט וספרי את כלליה (ר"ש הנגיד, הנה יחידתי, ברודי, 49). — °ובִפְרָט, במש' ביחוד, נהוג בדבור ובספרות. — °דרך פְּרָט: השלישי לבאר בו דרך פרט עבודת יום הכפורים בבאור רחב ושלמות (המאירי ליומא, פתיח'). — °פְּרָטֵי פְּרָטִים: שהנה אי אפשר שיזכרו כל פרטי פרטים מאשר אפשר שיראה האדם בחלום (ר"ש אלמולי, פתרון חלומות, מז:).



1 [כך הנקוד בכל מקום, ולפי זה יש לנקד אף במ"ר נסמ' פְּרָטֵי, ולא פִּרְטֵי. ואמנם אפשר ששמשה המלה אף בצורה פֶּרֶט על יד פְּרָט.]

2 כך מנקד שם.

3 [בגמטריא תתק"ז. היא שנת ד' אלפים ותתק"ד אשר אז היתה הצרה הגדולה ההיא על ישראל (בער) .]

חיפוש במילון: