°, ש"נ, — א) שה"פ מן פָּרַץ: אבל כשברך (הקב"ה) ליעקב היו כל ברכותיו תוספות על הראשונות שנאמר והיה זרעך וגו' ופרצת ימה וקדמה, ברכו בעפר הארץ ובפריצת ד' רוחות העולם (בראש' רבתי, אלבק, 251). דלו, ע"י פריצת נחל זה, ומאנוש נעו (רש"י, איוב כח ד). ולפי שדבר בלשון פריצת גדר הזכיר בתשלומין לשון נשיכת נחש שהוא דר בחורי נקבי כתלי בתים פרוצים (הוא, קהלת י ח). דכל שפרץ פצימיו מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שהוא מסלק עצמו ומפקיר זכותו בחצר לשכניו שאלמלא כן היה סותם בלא פריצת פצימין (מגיד משנה על רמב"ם שכנים ב ז). כלם ענין אחד והוא ענין ההריסה והנתיצה אבל לרוב הדברים ושפעם ידמה לפריצה כמו ומקנהו פרץ בארץ (רד"ק, סה"ש, פרץ). ויפשטו על הגמלים ענין הפריצה וההליכה לשלל שלל (שם פשט). הבוטח באלקי' מזומן לקבל חסד כדכתיב הבוטח בה' חסד יסובבנו ולא אמר יסובבנו אלא בשביל אש' בוטח צריך לפרוץ כמה פריצות שאינם טובים לו בעולם הזה צריך להוכיח את הרבים וכו' (אורח' צדיקים, שער השמחה). — בדקדוק, אות הַפּרִיצָה, כלו' הגה הפורץ ומתפשט1, כשם להגה השין: ודע כי הריש ואם היא משתתפת עם אותיות השריקה שהם הזין והסמך והצדי ואם היא משתתפת גם כן עם אות הפריצה שהיא השין בשהיא נשמטת שמוט כי מוצאה קרוב לאות הלמד והנון (ר"י א"ת, הרקמה ב, 6). — ב) מקום הפריצה, הַפִּרְצָה: והיהודים נצבים על פריצת מקום אשר נגרשו ממנו רומנים וכו' ויבא סכיאנו וידבק אחרי היהודים במקום פריצת החומה (יוסיפון, גינצבורג, תקג). ויהי בלילה ההוא ויועדו כ' אנשים מבחורי טיטוס וכו' ויאמרו הבה ונבואה מפאת פריצת העיר וכו' ויעלו מפריצת העיר לילה (שם שם).