*, ש"נ, — פעֻלת החוט והשפה שפרשו ונבדלו מן הבגד ופעֻלת אדם שפרש ונתרחק מדבר או מן צבור וכדו': מטלית שטלאה על הקופה צריכה מחשבה אחר פרישתה (תוספת' כלים ב"ב ו ב). והתקדשתם והייתם קדושים, זו קדושת פרישת ע"א (ספרא ויס קדוש' פרק ט). ר' יוחנן אמר מתרין על הכל כדי פרישה ופרישה והוא לוקה, ר' לעזר אומר אינו מקבל עד שיפרוש ויחזור (ירוש', נזיר ג ה). היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי פירש מיד מהו שיהא חייב וכו' א"ר יוסי קורא אני עליו אל תקרב אל תפרוש קריבה פרישה (שם הור' ב ה). שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש אמרו לו תלמידיו רבי כל אתים שדרשת מה תהא עליהן אמר להם כשם שקבלתי שכר על הדרישה כך אני מקבל שכר על הפרישה (פסח' כב:). שבעת ימים קודם שריפת הפרה היו מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו וכו' מנא ה"מ וכו' יליף צוה צוה וכו' מה להלן פרה אף כאן פרה ומה כאן פרישה אף להלן פרישה (יומא ב.). שם פרישה אחת היא (רבא, שם מד:). אבל שלש על שלש הבאות מבגד גדול בשעת פרישתן מאביהן מקבלות טומאה מאביהן (עולא, חול' עב:). — ובסהמ"א: וישק לו, מלמד שצריך אדם לנשק את מתו על פרישתו (בראש' רבתי, אלבק, 257). אין נזירה בכל מקום אלא פרישה אף כאן שפרש מן היין (רש"י, במד' ו ב). ודע כי מפרישתך מבני האדם יקנה לך השנאה וקרבתך אליהם תקנה לך החבר הרע (רש"ט פלקירא, המבקש, מה). — ואמר הפיטן: כהיום בזוכרי זאת תחלת פרישתי לקדשה, כשרון מעשה אשר הראני על לוח חרושה (רי"צ בר ראובן, אזהרות, ג:). — °ובמשמ' הַפְרָשָׁה: איך תתיך פרישת הקיבה החלב הקפוא באצטומכא והדם הקפוא בריאה (רש"ט פלקירא, המבקש, לח). — ואמר המשורר: ואם לא נפרשו מצוף אמריו הלא יפריש כצפעני פרישה (רשב"ג, הצפור או דרור, ברודי, 3).