ג. פָּרִישׁ
°, ש"ז, — עקץ, דרבן שברגל הרוכב: ועל כן נקרא רוכב הסוס פרש על שם הפרישים שברגליו להפריש הסוס (ר"י קמחי, ספר הגלוי, קטו). ומזה הענין נקרא פרש בעבור הפרישין אשר ברגליו (בפרוש המיוחס לראב"ע, משלי כג לב). ומן הלשון הזה נקראו רוכבי סוסים פרשים לפי שמפרישין בפרישין שברגליהם (רד"ק, שפט' ג לא).