°, פ"י, — פָּרַע פְּרָעוֹת בפלוני, א) עשה מעשי נקם, גזל שדד ורצח1: המורדים פרעו בהם (ביהודים) פרעות (צוק העתים, לקורות הגזרות, 16). — ואמר המשורר: זמן הרע ולא אחר לך כי זמן יפרע בנשאים פרעים (ר"ש הנגיד, דבריך בתוך לבי, ברודי, 41). — ונהוג בדבור ובספרות העברית החדשה.